יו הלב שלי כל כך שבור! אני מרגישה שאף אחד פשוט לא רואה אותי לא רואה את הקושי שלי בעלי עסוק בלעבוד ולנוח ואני פשוט מתרוצצת אחרי הילדים וקמה כל 3 שעות בלילה ואני פשוט משתגעת חברות שלי גם לא מבינות אותי אף אחד פשוט לא שם אני כל כך לבד בודדה אני מוצאת את עצמי כל יום שואלת למה אני בכלל כאן ולמה קיבלתי עונש כזה? אני כל כך אוהבת את הילדים שלי אבל אני לא מסוגלת שאין לי את הזמן שלי שאין לי טיפה שפיות בתוך הדבר הזה אלוהים מה עשיתי?!

לפי החישוב של האפליקצינ אני שבוע 4 בבדיקות דם יצא לי בטא 126 זה תקין?

וואי תקשיבו בנות הייתי במיון בשיבא אתמול אנחנו מבאר שבע ורצינו חוויה מתקנת מסורוקה .. והתנהגו אלינו פשוט גועל נפש נתנו לנו יחס מזלזל ומגעיל כי אנחנו ״מהפריפריה״ לא הבנתי למה הם היו צריכים לדחוף לכל משפט שאנחנו מבאר שבע (גם לא הבנתי למה זה רלוונטי) והתחילו לומר כל מני דברים הזויים שיש לנו ברחוב גמלים (וברצינות לא בצחוק) ובדואים שהולכים ברחובות כל היום ושודדים זקנות לא יודעת עשה אותנו ממש מקסיקו סיטי מינימום עזהלנד והם היו כל כך קרים אלינו ובאמת אני רוצה לדעת אם זה לא ככה כל הזמן מי שיודעת אני יעשה חושבים מחדש אם לחזור לשם או לא .. הבנתי שבחדר לידה הם מדהימים , אבל במיון זה זוועה זה באמת ככה ? כי אם כן אני מוכנה לסבול בשביל החדר לידה בבקשה תגידו את דעתכן לגבי זה אני בטראומה משם אמיתי אומרת לכן (וטראומה יותר מסורוקה אין!)

שבוע 39 מרגישה שפי הטבעת שלי נפוח, לאצהיה לי עצירות ולא התאמצתי, יכול לצאת טחורים פשוט ככה?