את לא מנותקת זה בסדר להרגיש ככה ולחשוב ככה, אני לא לקחתי דולה או קורס הכנה ללידה בשום הריון, כן שיתפתי את הפחדים שלי עם האנשים הקרובים אליי למשל אמא שלי שכבר עברה לידות ושמעתי חוויות אמיתיות בלי כל הפילוסופיה של לידה והעצמות נשיות, פשוט לדבר ולשמוע מאחרות איך היה להן, וכל אחת בפני עצמה כמובן מה שכן כשהגעתי לשבועות מתקדמים כבר לא היה אכפת לי מה יהיה וכמה יכאב לי או אם זה חוויה או משהו מעצים, רציתי רק ללדת ולראות את התינוק שלי ולסיים עם ההריון הכבד הזה 😅

אני גם הרגשתי ככה לידה זה לידה , שום חוויה מעצימה ולא נעליים. את מוציאה מתוכך אדם חמוד וקטן ופה נגמר הסיפור, לא העצים אצלי כלום חוץ מכאבים. וכן הייתי קצת מנותקת רק לקראת הסוף התרגשתי שיא לפגוש את הלוחם שלי🥰

את ממש לא לבד. אפילו לכל עניין הדולה, קורסי הכנה וסיורים ביולדות לא התחברתי. כששאלו אותי נשים בהריון הראשון שלהן על חוויות הלידה שלי, שיתפתי את כל התחושות שהיו לי, בלי לסנן, בלי לטייח ואחרי שהן ילדו הן בירכו אותי שאני הייתי היחידה שאמרה להן את האמת ובזכות זה הן היו ערוכות יותר. אני יכולה להגיד לך שתנסי להינות מהרגעים הטובים, תאהבי את עצמך ברגעים הפחות טובים (שגעונות הורמונליים) אם יהיו לך. הלידה יכולה להיות קשה וכואבת והיא יכולה להיות קלה וזורמת. תבואי בראש פתוח כי בסופו של דבר הטבע יעשה את שלו. בין אם תרצי או לא. את לא צריכה להיות רוחנית. רק תנסי לבוא בגישה חיובית. והיא יכולה להיות מאוד ריאלית. גם אחרי הלידה יש תקופה הורמונלית לא פשוטה לחלקינו (אני בורכתי בשגעון הורמונלי ובכיתי הרבה בלי סיבה). תקיפי את עצמך בחברות טובות, באנשים עם ווייב חיובי, כאלה שעושים לך טוב. בסוף- הכל תקופתי. שום דבר הוא לא לנצח.

אני גם מאוד ריאלית, ויכולה לשתף שעברתי 9 ניתוחים בחיי וסף הכאב שלי גבוה מאוד ועדיין,יצאתי מהלידה שבורה, מאוכזבת מעצמי, פצועה פיזית אבל גם מחוזקת ווואלה, מפרגנת לכל אישה חלשלושה שעברה לידה וגינאלית בחייה, כי זה חתיכת קשה! ולא רק פיזית, בעיקר נפשית! היה לי חסם של פחד, לחצתי 3 פאקינג שעות, עד שאיימו עליי עם המלקחיים חחח בקיצור, אכן חוויה מורידה ומשם מעצימה בעניי... נשים חזקות ,מאוד.