עוד לא הגיעו בדיקות הדם , אבל כן עשיתי שוב בדיקה ביתית

היי בנות מיואשת אשמח לעזרה אם מישהי מבינה בנושא😞 אני נשואה שנתיים לפני חודשיים ילדתי את ביתי בכורתי אהובת ליבי. אני ובעלי ביחד 6 שנים. לפני הנישואים המשפחה של בעלי היו ממש נחמדים אליי ומהחתונה הכל התהפך. אמא שלו מתנהגת כמו ילדה בת 3 עם רגשי נחיתות כאילו לקחתי לה את בעלה..לכל דבר היא דוחפת את האף שלה!!! היא במשך שנתיים רבה איתו על זה שהוא מתרחק מהמשפחה בגללי( חייבת לציין שמיד אחרי החתונה עברתי לגור בעיר זרה שאין לי בה אף אחדד חות מבעליי ועברתי לגור מטר מהם ואני רואה את ההורים שלי פעם בשבועיים שלוש!!) כשסיפרנו להם על ההריון וביקשנו שלא יספרו לאף אחד גם על זה היא רבה איתו וכשגילינו שהיא סיפרה הוא העיר לה על זה והיא פשוט לא דיברה איתנו במשך חודשיים בטענה שהוא הוציא אותה שקרנית!!! במקום לשמוח בשביל הבן שלה ולשמוח שתכף היא תבפוך לביות סבתא היא עשתה לנו תמוות!! סיפרה לכל העולם כמה אני מכשפה ושהוא לא מדבר איתה שזה בכלל בפוך!! אחותה (דודה שלו) הסירה אותי מהקבוצה המשפחתית שלהם,קבוצה שאני נמצאת בה שנתיים ובחיים לא שלחתי בה הודעה אפילו!! בעלי שאל אותה למה היא הסירה אותי היא אצרה לו ״ מה הבחורה הזאת שגעה לך את השכל???היא לא חלק מהמשפחה אין לה מה להיות בקבוצה שלנו״ הוא רב איתה ואמר שהבחורה הזאת זו אישתו וניתק לה. הדודה הזאת בכלל לא מכירה אותי ובחיים לא ניהלה איתי שיחה בשביל להתנהג אליי או לדבר עליי בצורה כזאת..ככה שרואים מהיכן זה מגיע. כשילדתי הלכתי שלושה שבועות בערך להורים שלי כי עברתי לידה מאוד קשה שהסתיימה בקסרי חירום ובקושי תפקדתי במשך שבועיים אז הייתי זקוקה לעזרה מההורים וגם על זה הוא קיבל בראש שהם בכלל לא רואים אותה ושהיינו רק אצל ההורים שלי..למרות שהם בכלל היו בחול ולא הציעו את עזרתם. חזרנו לבית שלנו (מזכירה-מטר מהם,עיר שאין לי בה אף אחד!!!!בעלי כל ביום עובד עד שעות מאוחרות ואני לבד עם הבייבי) הודעה אחת/שיחה אחת לא קיבלתי על אם אני צריכה עזרה או מה שלומי. מאז ההריון ובעיקר אחרי הלידה אני מרגישה שלא מפסיקים למלא לבעלי את הראש עליי, בעלי תמיד!!!!אבל תמידדד היה בצד שלי לא משנה מה אמרו לו עליי וכמה שניסו לסכסך ופתאום הוא כל היום מצדיק אותם, כל היום מאשים אותיי בדברים הזויים, פתאום חשוב לו שוויון!!!! ההורים שלו גרים דקה מאיתנו ולא באו לבקר אותה פעם אחת!!! הוא התעקש שאנחנו צריכים ללכת אליהם עם הילדה(למרות שלא רציתי להוציא אותה)אמרתי לו שאני לא מרגישה בנוח ללכת להורים שלו ולקבל פרצופים כמו תמיד במיוחד אחרי ההתנהגות שלהם לאחר הלידה..טוב החלטתי לשים תדברים בצד ולכבד אותו כדי שגם ההורים שלו יראו את הילדה ואמרנו להם שנגיע בע״ה בשבת בצהריים..הוצאנו אותה בשיא החום והם פשוט הלכו לחברים!!! לא היו בבית!! אמרתי לו שזה הכי בכוונה והוא האשים אותי ״ידעת שהם לא יהיו שם בגלל זה רצית שנלך עכשיו״ אני ידעתי??? למה אמא שלו מדברת איתי בשביל שאני אדע מה הלוז שלה??? אמרתי לו שאני לא מתכוונת אליהם יותר ואם הם רוצים הם מוזמנים לבוא כמה שבא להם והוא התחיל לאיים עליי שגם להורים שלי לא נלך!!! זה גם ככה קשה לי שההורים שלי רחוקים ממני.. ובאמת שאם ההורים שלי היו מתנהגים כמו שאצלו מתנהגים אליי אז הייתי מבינה אבל כל כך טוב לו אצל ההורים שלי שזה נטו להחזיר לי ונטו כי הוא מפחד שאמא שלו תמשיך לריב איתו על זה. אני ובעלייי בחיים אבל בחיים לא רבנוו ובחיים לא רבים על שום דבר תמיד מסכימים על הכל!!!! בזמן האחרון אנחנו רבים כל יום אך רק בגלל המשפחה שלו!!!! הגעתי למצב שבאלי פשוט לעזוב את הכל, אין לי אף אחד בעיר הזאת רק את הבת שלי אני מרגישה שאם אמשיך לחיות כאן אכנס לדכאון. אני רוצה לחזור לעיר של ההורים שלי אני מפחדת כל כך לעשות את הצעד הזה ולהתגרש,אני מפחדת כל כך אפילו להגיד שזה מה שבאלי לעשות מרוב שארגיש תחושת כשלון ענקית..הכי כןאב לי על הבת שלי שהיא תצטרך לגדול ככה!!! הפחד הכי גדול שלייי הוא הסדרי ראייה מישהי יכולה לשפוך אור על הנושא??? אני הכי הכי פוחדת מזה שהיא תצטרך לישון אצלוו..הוא אפילו לא שומע כשהיא בוכה בלילה/צריכה לאכול!!! אני מפחדת שלא יהיה מי שידאג לה.. היא כל כך פיצית אמלה איך אני יוכל להיות בלעדיה גם אם זה ליום אחד או אםילו כמה שעות??? אני לא מפסיקה לבכות קשה לי

מה לוקחים בתיק לחדר לידה?

היי בנות אני חודשיים אחרי לידה ואני כבר שלושה וחצי שבועות עם דימום שלא מפסיק! זה הגיוני? הרופאה אמרה לי שזה בגלל הגלולות, הדימום של האחרי לידה הסתיים לי, טבלתי ואז יום יומיים אחרי נהיה לי דימום שהלך והתחזק ועכשיו אני כבר שלושה שבועות ככה! למישהי קרה? אני לא יודעת כבר מה לעשות

באיזה שבוע אפשר להגיע לרופא שיראה דופק?

האם אני יכולה לצבוע השיער בצבע ללא אמוניה אני בשבוע ה 14