איך אתן מזהות ביוץ ( ללא מקלות) ?

היי אמהות חייבת עזרה ילדה בת שנתיים וחצי חכמה מאוד לאחרונה הראתה שהיא נגעלת מאוד מהטיטול התחלנו גמילה לפני שבוע בול הורדתי לה את הטיטול ושמתי חיתול גמילה כל שעה מכניסה לשירותים אין לא עושה כלום לא פיפי ולא קקי בדיוק שיוצאים היא עושה במכנס יושבת על הסיר עשר דקות לא יוצא כלום והיא מנסה לאחרונה נראת שהתייאשה מהדבר הזה וכל פעם שאני מכניסה אותה לשירותים היא צורחת ובוכה לא מוכנה לשבת דקה על הסיר וגם לא מדרגות לאסלה אין אפס שיתוף פעולה אין שיפור בכלל מה עושים לדעכתם היא לא מוכנה? להחזיר לה את הטיטול הרגיל ולחכות עוד קצת?

דיי אמלא כבר קשה לי בהריון שני בראשון אמלא קיפצתי כמו קרפדה עד הלידה עכשיו באמת סובלת כואב לי ממש הגב וכל הזמן כואב לי גם בבטן כל תזוזה מלווה בכאב לפני חודש ההיתי מאושפזת מדלקת כליות יום אחרי האושפוז חזרתי לעבודה גמורה ומאז עדיין סובלת מכאבים כל יום שאלתי את הרופא בקשר לשמירה נתן לי רשימה של מחלות או סיכונים של אלייסטר ואמר שאין לי את כל זה אני עובדת קשה עם מטופלים מבוגרים לא יושבת בשקט כל שניה קמה וצריכה לעזור להם לשבת לקום באמת ולא יודעת מה לעשות היום בקושי הצלחתי ללכת מכאבים ולעבוד זה בכלל מה אפשר לעשות אני באמת גמורה עם דמעות בעיניים מתסכול של כאבים אני אפילו מחלה לא יכולה לקחת בשקט כי יש לי בין 40 -60 מטופלים שמחכים כל יום לבדיקה ואין מישהי אחרת במקומי אפילו הפסקות אין לי כי דחפים לי עוד מטופלים מהימים של האישפוז מה אפשר לעשות כבר אני גמורה

אני חודש אחרי לידה שלישית ברוך ה' עוד חודשיים אני כבר צריכה לחזור לעבוד שזה לחפש עבודה חדשה בכל מקום אפשרי אין לי תעודת בגרות, אין לי השכלה גבוהה אז אין לי יותר מדי אופציות. אין לי שום מטרה, אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות בעתיד, אפילו לא יודעת מה אני רוצה לעשות בכלל, אין לי שום חלום, אני חסרת ביטחון, מפחדת לדבר מול האנשים, אני חושבת אך ורק על הילדים שלי ועל בעלי שיהיה להם טוב והעיקר שתהיה לי איזשהי הכנסה, אני לא מצליחה לראות את עצמי מתפתחת עושה תואר או לימודים וכו' עם 3 ילדים , אני מרגישה שאין לי יכולת לעשות תואר וזה נראה בעיניי בלתי אפשרי. אין לי שום מטרה, אני רוצה להתפתח אבל כבר שנים שאני חושבת מה אני רוצה לעשות בכלל ולא מצליחה להגיע להחלטה. זה יכול להיות סוג של דיכאון ?