😪 טוב שיש את פורטי לפרוק, כשיש צער בלב.. בעלי ביקש מהמנהל שלו חופש לחול המועד, לאחר שהוא (המנהל) לא הסכים , הוא שאל אותי אם הוא יכול "להפיל" את העניין עליי שאני רוצה שהוא סופסוף יהיה עם המשפחה בחג, כי כל שנה הם עובדים בחול המועד... כמובן שהסכמתי.. היום המנהל שלו הודיע לו שיש לו חופש משלישי .. (ולא, לא הייתי מופתעת כלל, כי זה היה לי ברור שהסיבה שהוא רוצה חופש היא לא כדי באמת רק בגללי --》) הוא הודיע לי היום שהוא רוצה לנסוע משלישי עד חמישי עם חברים לטבריה..אמרתי לו שילך..( כן, הוא היה מופתע, כי כל פעם שהוא רצה לא הסכמתי ) ובכל זאת עכשיו, נפלה עליי עצבות ענקית..למרות שזה היה לי ברור שיעלה הנושא של טבריה כי כל שנה הוא רצה ללכת איתם.. זאת תחושה פתאומית של בדידות.. יש לנו שלושה ילדים ואני 24/7 איתם.. והתחושה הזאת, שגם אם הייתי רוצה להתאוורר, אין לי עם מי... וגם אם הייתי מוצאת חברה , זה להשקיע כספים בבייביסטר והכל מרגיש כלכך מסורבל בתור אמא, לעומת האבא שפשוט קובע וכבר משוחרר..מרגישה תחושה של כלואה, מרגישה תחושה של בדידות 😪 תודה לקוראות 🙏