וואי תקשיבו אני מרגישה שאני אמא מה זה על הפנים ! התינוק שלי בן חודשיים וחצי מאז שנולד אני לא שיחקתי איתו לימדתי אותו להתהפך או לזחול או סתם להיות איתו על המשטח על הריצפה , מאז שנולד אני עד השעה 12 בצהריים בחדר איתו לא קמה ומרדימה אותו כי אני עייפה ואין לי כוח לקום(מאכילה מרדימה והוא ישן כל שעתיים בערך עד השעה 12) . מאז שנולד אני לא עשיתי לו טקס שינה ומקלחת אותו מאוחר ומרדימה אותו מאוחר גם , יכולה להגיע למקלחת איתו בשעה 23:00 בלילה ולהרדים אותו בשעה 01:00 בלילה. אני לא מסוגלת להיות לבד בחדר כי משעמם לי אז כשאני מאכילה אותו אני בסלון איתו גם בשעות הלילה (לפעמים גם עד שנרדם סופית ב1) . אני מרגישה שאולי אני לא יודעת להיות אמא או שזה גדול עליי . יש הרבה דברים שאני לא יודעת לעשות או שאין לי כוח לעשות איתו, מרגישה שמאז הלידה השמנתי ממש ואני רק עייפה ואין לי כוח לצאת מהבית אני בקושי יוצאת איתו מהבית . אני מרגישה שאני חרא של אמא פשוט והבן שלי מסכן שאני צריכה לגדל אותו , לא ככה תכננתי לגדל אותו אבל אין לי פשוט כוחות לזה אני מרגישה שמאז הלידה הכל קשה לי ממש . אני לא מכינה כבר אוכל בבית לבעלי כמו פעם לא מתייפייפת , כל היום עם פיגמה , גם מרגישה שאין לי כוח לאף אחד . ולא זה לא דיכאון שאחרי לידה , פשוט הגוף שלי חלש מאוד ואין לי כוחות לכלום. פרקתי זהו תודה לכל מי שקוראת אני פשוט מרגישה שאני אמא ממש על הפנים!!