בואו נדבר רגע על חמות #רקפהיבינו אין פעם שאנחנו לא מגיעים לחמותי ומסכת הביקורות מתחילה. על כל דבר שרק אפשר. ״הוא לא ישן טוב כי הוא איתכם בחדר״ (תינוק בן 3 חודשים כן?), ״כואבת לו הבטן כי את מניקה אותו יותר מידי״ שלפני חודשיים זה היה ״הוא בוכה כי אין לך מספיק חלב והוא רעב״.. דיי. חלאס. שחררי. הוא בסדר גמור. הוא בוכה כי הוא תינוק, וכואבת לו הבטן כי יש לו גזים כי הוא תינוק. הוא בנוסף להכל גם ילד מהמם וחייכן וסקרן ומתפתח מדהים. למה לא להתמקד בזה? למה רק לבקר כל הזמן? זה לא שאני לא בטוחה באמהות שלי אבל זה מתיש לבוא לבנאדם הביתה וכל פעם מחדש לחטוף את המסכת הזו. אגב סתם בשביל הפרוטוקול, עד לפני שהילד נולד היינו מסתדרות מדהים. עכשיו לא נעים לי לומר אבל אני לא יכולה לראות אותה. אה והכי אבסורדי מהכל זה שהיא היחידה שהוא בוכה כשהיא מרימה אותו. כל פעם. זהו. פרקתי.