שבוע 38 והציפייה ללדת הורגת אותי.. אני מנסה לא לחשוב על זה ופשוט לעבור את היום אבל אני במתח וכלכך רוצה שזה יקרה כבר בגלל שאני סובלת מאוד פיזית מהמון תופעות לא נעימות וכואבות.. חושבת שאם לא היה לי את כל הדברים היה לי הרבה יותר קל.. אחיות שלי נהנו מההריון שלהן מאוד ואני סובלת מממש.. לישון זה כבר מזמן לחלשים.. מי צריך.. אני רוצה ללדת.. חייבת ללדת..מנסה כמובן זירורזים טבעיים מהליכה על חול, שחייה, עיסוי, מין ועוד.. לפענים זה מרגיש קרוב ואז הצירים נעלמים ואני עצובה שלא כואב לי יותר.. לפחות זה כאב טוב ומקדם ולא כמו שיש לי ביומיום שזה סבל ברמות אחרות אני רוצה ללדת.. חייבת ללדת אמן אמן!! זהו.. פריקה של שבוע 38 תאחלו לי ללדת הסופש בעזרת השם!!!
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בספטמבר 2023 בשעה 10:14
וואי כ"כ מבינה אותך!!! זה באמת קשה כשיש המון תופעות מציקות ולא רואים את הסוף אבל מניסיון כדאי לך לשחרר ברגע שתשחררי ממתי זה יקרה גם יהיה לך יותר קל וגם זה יבוא בסוף ברגע הכי נכון והכי טוב לך ולתינוק. גם אני במצבך שבוע 39+3 והייתי בטוחה שאלד לפני חג סוכות והנה זה לא קרה והמתח גם אותי הורג מתי זה יקרה באיזו סיטואציה וכו'.. זה לא פשוט... יאאלהה מאחלת לך ולי בקרוב ממש לידה בקלות במהירות ובידיים מלאות אמן!!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בספטמבר 2023 בשעה 10:21
תנסי לא להתעסק בזה את ממש בסוף והסוף הכי קשה אני גם הייתי גמוך בלי שום סימן ללידה ובום 38+2 הכל ביחד ולידה😂
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בספטמבר 2023 בשעה 10:59
אני מזה מבינה אותך ותדעי זה קורה ברגע שלא תחשבי על זה בכלל זה פתאום יקרה אין זה ככה! ותתנחמי שאת סופר קרובה ללידה !
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי29 בספטמבר 2023 בשעה 11:45
הכי מבינה אותך, אני 38+1 ובוכה מכאבים כל יום, מצד אחד מאוד חוששת מהלידה ומצד שני כבר לא יכולה להיות בהריון

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

נפגעתי כלכך מבעלי אתמול, מאותו רגע אני פשוט התכנסתי בתוך עצמי, אני לא מפסיקה לבכות ונראה לי שהוא לא הבין עד למה הוא פגע בי… אני חודש וחצי אחרי לידה, לידה שנייה יש לנו צמודים ב״ה , אני סובלת מכאבים כרוניים בבטן שאין להם אבחנה וטיפול כבר למעלה מ3 שנים, פיתחתי עם הזמן פחד מאוכל וחרדה כשיש לי אוכל בגוף, אני פשוט חווה התקפי חרדה אחרי כמעט כל ארוחה, זה מקשה עליי לתפקד כאימא ל2 קטנטנים, ופשוט מתסכל אותי כבר. כמובן שהדבר הזה משפיע מאוד על הזוגיות והמשפחה שלנו,כי כשאני נכנסת להתקף כאבי בטן אין אותי, אני בוכה ומתקפלת לפחות שעתיים שלוש. וזה כל יום כל יום במשך שלוש שנים. אני מרגישה שהנפש שלי פשוט נשרטה מזה, אני משתפת אותו תמיד בי. שאני חווה והוא באמת מנסה לעזור ולתת יד, אני עושה הכל כדי להילחם בזה ולנסות למצוא לעצמי תרופה קוראת על זה הרבה ומנסה ללכת לאנשי מקצוע טובים, אתמול בנסיעה חזור מההורים שלי שיתפתי אותו שלפעמים ההתקפים כאלה אני מרגישה שאני רוצה להיעלם ולמות,אמרתי את זה בדמעות וחשפתי בפניו שהן שאני לא אומרת לאף אחד, אז הוא פשוט הסיט את ההגה באמצע כביש מהרי וטלטל אותנו באוטו צעקתי עליו מה אתה עושה, הגדול שלי בכה וצעק אבא. ואז הוא אמר ככה את רוצה? למות? להתנגש וזהו? מה איתנו מה עם המשפחה שלך, באותו רגע פשוט התכנסתי בעצמי ואני לא מסוגלת לדבר איתו והוא ממשיך בשלו כאילו כלום
הריון ולידההריון ולידה
💬35 תגובות