גם אני עם בן שנתיים ו 4 בדיוק מה שאת מתארת טרם חלף😅

אני אוהבת לכנות את זה ״גיל שנתיים הנפלא״, האסרטיביות של הבת שלך אולי מתסכלת ומתישה אותך (לגיטימי לגמרי!) אבל תחשבי איזה יופי שהיא גדלה להגיד מה היא רוצה, שהיא יודעת להלחם על מקומה ומחוברת לצרכים שלה. זה עדיף המיליון על אופי מרצה ומכונס. זה שלב קשה מנשוא להורים, להכיל ולהיות בסבלנות אכל בעייני שווה את זה. זה זמן טוב גם ללמד אמפתיה ולהגיד לה שזה קשה לך שהיא עושה x, אפשר לתת לה בחירה בין שני דברים וכך שתיכן בשליטה. נגיד: במקום אסור לקפוץ על הספה, את יכולה או לקפוץ עם יד של אמא או לקפוף על הרצפה עם אגל אחת. בנוסף מעבר דירה, הריון וגן חדש אלו שלושה גורמים עיקריים לרגרסיה לילדים, אם קשה לך אז קשה לה פי כמה. בסוף הדבר שעוזר הכי הרבה זה חיבוק גדול וזמן איכותי יחד. ובסוף למרות שזה יכול להרגיש סיוט הקשר בינכן יתחזק ואפילו יהיו רגעים של הנאה גדולה