קצת קשה לי להירדם כי אני עמוסת מחשבות וצריכה את עצתכן.. מבקשת לא לשפוט.. בעלי התחיל לשמור שבת לפני כמה שנים ואני לא.. אנחנו מסתדרים בדרך כלל אך יש מחלוקת אדירה של שנים בעניין השבת אצל המשפחה שלו .. ההורים שלו גרים כשעה נסיעה מאיתנו.. במהלך השנים היינו עושים חלק מהשבתות אצל ההורים שלו והיה לא פשוט .. היחסים שלי עם חמי וחמתי לא טובים, הם אנשים פרמיטיבים, שופטים וביקורתיים ואני לא מרגישה נוח אצלהם בבית. הם גם לא מביאים לי תחושה טובה .... כנכנסתי להריון הייתי בשמירת הריון משבוע 12 ובנוסף הייתי עם סוכרת.. עברתי הריון לא קל ובכל זאת השתדלתי לבוא.. היה לי קושי רב מבחינת נוחות וגם מבחינת אוכל והחלטתי שאני לא מוכנה יותר לישון שם ולסבול . זה גרם לקרע גדול יותר בעיקר עם חמתי ... כשהילד נולד הייתי עם דיכאון אחרי לידה וכמובן שחמתי לא הקלה עלי בכלל ואפילו הרעתה את המצב.. גרמה לי ולבעלי לריב המון ולצור מחלוקות בעניין השבת אצלהם. וזאת למרות שדאגנו להגיע לביקורים שהם אפילו לא עשו צעד קטן אלינו.. לבקר.. לעזור.. לסייע... כלום... בפעמים האחרונות חזרתי עם התינוק שלנו לבד הביתה והנסיעה הייתה בשבילי טראומתית ביותר כי הילד צרח כל הדרך וגם לא הרגיש טוב כל הלילה והייתי לבד.. בעלי שחזר במוצש חזר טעון על כך שאני לא ישנה אצלהם ומלא ברעל נגדי שההורים שלו החדירו לו... ואז רבנו שהוא לא מקל עלי כי גם ככה עברתי טראומה מהחזרה הביתה ומהשבת לבד בבית עם הילד.. עכשו אנחנו בתקופת החגים ואני מסרבת בתוקף לישון אצלהם.. בעלי אמר לי שהוא מעדיף לחלל שבת ולסוע הביתה בשביל לא לפגוע לנו בשלום בית ומנגד לכבד את ההורים שלו.. בשבילי זה קרע ללב לגרום לו לדבר הזה ומצד שני אני מתנגדת בתוקף לישון אצלם . מה אתן הייתן עושות?