וואו בחיים שלי לא ניסית אבל הרגשתי כל כך בדיכאון שהתחלתי פשוט לרשום לרשום כל מה שאני מרגישה כל מה שאני חושבת כל דבר שאני רוצה לפרוק לשחרר ממני כל רגש כל מחשבה טורדנית כל צעקה שבאלי לצעוק שפכתי הכל בכתיבה . מדהו שיושב עליי שנים שיום יום סוחבת איתי ובחיים לא דיברתי עם אף אחד , למה? כי אין לי אומץ , לא למבט מרחם ולא למילים מנחמות . אני רק רציתי לשפוך את הרעל שהיה בתוכי על כל הדברים הרעים שעברתי בשנים האלה שאני חיה (דברים מאוד לא קלים לצערי הרב ) ופשוט הגעתי למצב ששאם אני לא שופכת את זה עכשיו הכל על דף לא יודעת מה קורה לי ופשוט רשמתי הכל הרבה ובחיים אבל בחיים לא הרגשתי שיחרור כמו עכשיו משתפת את זה כי אם יש אפילו מישהי אחת שזה יתן לה חשק לפרוק על דף וזה ישחרר אותה כמוני עשיתי את שלי .