חייבת לפרוק, בבקשה אל תהיו שיפוטיות... אני לקראת לידה רביעית בעז"ה שיהיה בידיים מלאות, אמן. אני מרגישה שבעלי לא מתרגש מהלידה או שלא מייחס לזה חשיבות ככ גבוהה בחייו... ואני אסביר למה (אקדים ואומר שאני ממש מעריכה אותו ואוהבת אותו המון... רק פשוט הוא נמצא בסיטואציה לא קלאסית בחייו) יש לנו כרגע כמה דברים שנפלו עלינו לא כמתוכנן... מי אנחנו ונתכנן תכנונים... אבל עדיין זה מבאס אותו מאוד והוא עסוק בזה ולא בלידה המתקרבת... יותר נכון כל ההריון... יש לציין שההריון הגיע בהסכמה של שנינו... אני מאוד בתוך התהליך.. מתרגשת ומכינה את עצמי המון... אם זה על הלידה והגידול שאח"כ... עכשיו כל דבר שאני אומרת, מבקשת שקשור ללידה... הוא טוען זה לא הזמן עכשיו, או את חרדתית או סתם בלחץ... אפילו בדיקות או הרגשות שאני מרגישה... בקיצור מרגישה מאוד בודדה בהריון הזה ומאוד מפחדת שבלידה ולאחריה הוא לא יהיה נוכח למרות שאמר שכן... יש לציין שבילדים הקודמים נכח מצוין... בנוסף לכל זה... גם אין לי משפחה תומכת.. לא הורים ולא אחיות/אחים... ברמה שאוכל לקבל מהם עזרה... אני מרגישה שנכנסת לדיכאון טרום לידה ומפחדת שלאחר הלידה לא אוכל לתפקד למרות שאני מכינה את עצמי נפשית מאוד... ועוד יש לציין שכמה שאני מדברת איתו ומסבירה לו... הוא ממש לא מצליח להבין אותי... בבקשה תנחמו אותי... חייבת שירימו לי...🙏