איך אפשר לשכוח את העבר? כשאת רוצה לפתוח לעצמך חיים חדשים אבל הזכרונות שלך לפעמים מכניסים אותך לדכאון
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בספטמבר 2023 בשעה 13:31
את צריכה לקבל את העבר, להסתכל על ההווה ומה טוב בו ולהבין שבלי העבר וכל החסרונות שבו ההווה היה נראה אחרת לגמרי. כל הטוב שיש לך כרגע זה בזכות העבר- גרוע ככל שהיה. אפשר להתאבל על זכרונות, אבל לא לברוח מהם כי בסוף הם תמיד משיגים אותך. בסוף אין לנו דרך לשנות את מה שהיה… צריך לאט לאט לשחרר.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בספטמבר 2023 בשעה 13:34
נכון להתמקדם בעתיד ובהווה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בספטמבר 2023 בשעה 13:37
חד משמעית. ההווה והעתיד הם מה שרלוונטי. העבר נועד כדי שנלמד ממנו ונקבל את השיעורים שלנו, לפעמים זה גם נחמד להעלות נוסטלגיה. מעבר לכך… אין לו משמעות מעבר למה שאנחנו מייחסים אליו. ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 בספטמבר 2023 בשעה 13:38
תכלס זה הכל רק בראש שלנו

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

לא יודעת אם זוכרות. אני העלתי את הפוסט על חמתי ששאלה אותי בתוך החדר לידה עם הבן שלה אכל רק בורקסים היום. חמתי דוברת רוסית. שנתיים אני נשואה לבן שלה וכל פעם שנפגשנו היא הקפידה לדבר בעברית לידי כדי שגם אני אוכל להבין ולקחת חלק או להרגיש בנוח. בשבוע שאחרי הלידה עברתי לאמא שלי כדי שתעזור לי. חמתי באה לבקר ישבה בחדר איתי הבן שלה והתינוק ודיברה רק ברוסית. כאילו אני קיר. נפגעתי מההתעלמות שלה אבל העברתי. השבת היא הפתיעה והגיעה בלי שהודיעה. קמתי חיבקתי ושאלתי לשלומה וענתה לי בקור בסדר. אחר כך התיישבה עם הגב אליי ובמשך שעתיים דיברה עם הבן שלה ברוסית כשהיא מתעלמת ממני לגמרי. קלטתי שבשלב מסוים היא דיברה עליי. בעלי אומר שהיא שאלה אותו אם אני והוא בריב ואז קלטתי שהיא מתנהגת אליי כל כך חרא מהלידה כי אני ובעלי רבים קצת מאז. אני פשוט בהלם שבגלל שהיא חושבת שאני רבה עם הבן שלה היא חושבת שהיא יכולה להתעלם מהקיום שלי. אחרי שנתיים שאני מארחת אותה אצלי בחגים. עברתי לגור לידה כדי שהיא תרגיש חלק כי היא המשפחה היחידה שיש לבעלי אני כל כך מאוכזבת ופגועה
הריון ולידההריון ולידה
💬51 תגובות👍2 לייקים
פורקת😔 ב"ה אני בהריון בחודש 9. נמצאת בשמירה כבר מהתחלת ההריון. אני נמצאת בעבודה שלי כבר משו כמו 11 שנים. בחודש 6 הייתי מאושפזת למשך 5 שבועות. בזמן הזה בקושי שמנהלות שלי וחברות לעבודה התעניינו בי עד שיצאתי מהקבוצה של העבודה ואז פתאום התחילו לשלוח הודעות ולהתעניין בי. (כולם ידעו שאני מאושפזת ונמצאת בשמירה) עכשיו גם שאני בבית אף אחת פשוט אף אחת לא מתעניינת בי. ושמישהי שמה היתה חולה תמיד אני הייתי שולחת לפחות הודעה. או משו. עכשיו אני יודעת שכל אחד עם החיים שלו אבל זה מתסכל כאילו מה אנחנו מלא חברות בעבודה יושבות ביחד יוצאות להפסקות יחד. ושלא תגידו שאני לא מנסה ליצור קשר. אני דווקא כן שולחת להן הודעות ומציעה להן לבוא אליי הביתה ואין קול ואין עונה. פשוט מרגישה רע עם זה ולא בא לי לחזור אחרי החל"ד לשם. לא שאני חוזרת בשביל החברות אבל עדיין.. יהיה לי קשה לעבוד ככה. מישהי שעברה מצב דומה לשלי?😫😫😫
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות❤️1 אהבה