רק פה אפשר לפרוק… נמאס לי כבר מהכל. אני מרגישה שאני פשוט משרתת ונמאס לי לחיות ככה. מהבוקר עד הלילה אני עסוקה או אם הילדים או עבודה או כביסות או כלים. כשבעלי רואה שאני לא מספיקה כלום ועוד צריכה לטפל בילדים הוא עושה טובה אם עוזר בכלל, בדרך כלל יורד עליי שאני לא יודעת להתמודד עם לחץ ושאני פסיכית. המשפחה אף פעם לא מזמינים אותנו חגים ושבתות, זה אומר שכל ההכנות תמיד עליי ואני עם 3 ילדים קטנים. מיליון כביסות, כל שניה כלים בכיור. הקרבתי את הקריירה בשביל כולם. תמיד אני איתם בחופשות, מחלות או כל דבר אחר. ואף אחד לא מעריך! כשאני חולה זה לא מעניין אף אחד. שאני עייפה אחרי לילה לבן זה לא מעניין אף אחד. כשכןעסים עליי בעבודה כי עוד פעם דפקתי ברז כי מישהו חולה זה לא מעניין אף אחד. נמאס לי כבר. אני מוזנחתתת במראה החיצוני כי אין כסף לדברים כאלה..וכשאני מבקשת לקנות משהו לעצמי בעלי עוד עושה עליי פרצוף כאילו לא מגיע לי. כמה אפשר להיות אגואיסט נמאס לי כבר. יצאתי עליו ויום כיפור היום אבל כבר לא יכולתי