היי הייתי במיון אני שבוע 38+4 וברוך השם הכל תקין רק שעשיתי הערכת משקל הטכנאית ניסתה כמה פעמים ורשמה שקשה להעריך את המשקל בגלל מנח העובר. היא ניסתה עם המתנה למדוד כמה פעמים את הראש ממש למטה ויצא נתון יחסית קטן אבל בטווח הנורמה, זה ממש הלחיץ אותי. אחרי זה היא ניסתה שוב ותיקנה לנתון טיפה יותר גבוה אבל עדיין קטן ובטווח הנורמה. רציתי שיעשו לי שוב אבל הרופאה אמרה שהם לא מודאגים ע״י בסקירות הכל תקין ברוך השם ובשבוע כזה כבר הראש מבוסס באגן וקשה למדוד אותו כי הוא נמוך ולפעמים ה תלוי גם במנח של הראש. בקיצור יצאתי ממש לחוצה.. הייתן נלחצות? למישהי קרה דבר כזה? באמת קשה למדוד את הראש בשבועות כאלו?

עזרהההה בדחיפורתתתת הבן שלי הנסיך רגיל לישון רקקקק עם הציצי ותודה לבורא עולם בשעה טובה נכנסתי להגיון ואני מעדיפה להפסיק להניק שלא לקחת סיכונים מיותרים מלבד זה שהילד לא רוצה לאכול כלווום חוץ מהחלב שלי.. הוא גם לא מצליח לישון בלי הנקה יש למשהי המלצה לתת לי שתעזור לו לישון גם בלי הנקה . וסדר יום אוכל שיהיה שבע וירצה את האוכל כי ניסיתי המון !

הפורטי מראה שהמשוער הוא יום לפני המשוער האמיתי מעניין למה ? גם אצלכן החישוב הוא פחות יום?

לא יודעת מה לעשות גרים ליד המשפחה של בעלי אף אחד פה לא רלוונטי לא מזמינים לא מתעניינים מרגיש שאין שום קשר ״משפחתי״ מרוכזים בעצמם נטו אנשים הכי לא חמים שיש ההפך המוחלט מהמשפחה שלי לא מצליחה למצוא את עצמי פה גם לא בהיבט החברתי- כל אחד מרוכז בעצמו אם אנחנו לא מזמינים אלינו אף אחד לא מזמין ולא בקשר חמתי לא בחיים וחמי סיעודי ככה שהתחושה היא באמת… שאנחנו פשוט לבד… לא מצליחה להשתחרר מהתחושה הקשה הזאת, כאובה ומרגישה מאין חרדה מהעתיד מלגדל ילדים בתחושות האלה כשלי כילדה זכורה משפחה חמה ועוטפת מ2 הצדדים נראה לכן שמשהו יכול להשתנות? מה הייתן עושות? נמאס לי להיות מדוכדכת מזה, טרודה, פגועה, כעוסה ועוד לריב עם בעלי בגלל זה מהתסכול

כל כך עצובה ופורקת כאן כי אין לי את מי לשתף שלא תחשבו שאני קטנונית אבל מבאס אותי. היום אני חוגגת 35 במקרה נקבע לבת שלי טיפול שיניים בהרדמה הלכנו עבר בטוב והכל טוב אבל בעלי לא עשה שום דבר ליום הולדתי, לא קנה לי מתנה כי המצב הכלכלי לא בטוב ואני יודעת אבל עדיין לבלות את היום ככה בבית חולים ואז לחזור הביתה והוא הלך לישון השאיר אותי לבד עם הילדה שאני גמורה מעייפות לציין שאני בתחילת הריון יקר. זה כל כך מתסכל מרגישה שאני לא חשובה לו והיום נגמר ואני במיטה לבד כי הוא יצא אמר לי שנחגוג בשבוע הבא אבל יודעת שזה לא יקרה לפחות זר פרחים או עוגה קטנה מה ביקשתי וכמובן לא אגיד לו כלום. במיוחד אחרי שעברנו גיהינום השנה הזו ואחרי שעברתי טיפולים לא פשוטים כדי להכנס להריון אפילו את זה לא חגג כאילו אני כלום

כמה זמן בערך נמשכות ההתכווצויות ברחם אחרי הלידה?