אני כועסת על עצמי. אני מרגישה מאוכזבת מהסת שלי שהיא בת שנה היא מפונקת ברמות בוכה מכל שטות כועסת עצבנית לא נחמדה לזרים אף אחד לא יכול להרים אותה חוץ מהמשפחה הגרעינים כי היא צורחת בלי סוף עד שלוקחים אותה. היא לא לומדת כלום לא משנה כמה אני מנסה ללמד כפיים וביי ביי היא פשוט מתנגדת ומושכת את הידיים. היא ממלמלת קולות אבל עוד לא אומרת כלום עם כוונה. לא עושה כן ולא עם הראש לא מנבה לחקות קולות או לשיר איתי שירים. לא יושבת על הטוסייק שנייה רק שוברת דברים מטפסת על הכל מפילה הכל. עקשנית בצורה לא הגיונית אני מאוכזבת מעצמי וממנה בקטע אחר. נותנת לה לאכול לבד עם הבקבוק והיא כל הזמן משחקת איתו מפילה אותו. היא יודעת לתת כיף, לתת נשיקה, מכבדת אותי באוכל שלה שאני מבקשת, עומדת הרבה זמן לבד רצה על הליכון אפילו כמה צעדים לבד. עושה אה אה אה עם הפה ועם היד מחקה אותנו. שמרימים אותה היא תמיד רוצה להיום משוחררת מנסה ליפול מהידיים. לא נרדמת לבד הרדמות זה סיוט לא מוסרת כדור. משחילה טבעות על קונוס. אני מפחדת שיש אצלה משהו לא בסדר. ואני כועסת כל הזמן כל כך. מישהי? עצות?