דחוף בבקשה אם תינוק בכה באמצע הלילה כי היה רעב (הנקה מלאה) ולא קמתי כי לא שמעתי בכי וישנתי חזק, כמה זה נורא ? אני לא בטוחה שהיא בכתה אבל היא הייתה כלכך רעבה כשהערתי אותה שהיה נדמה לי שכן .. מה גם שרוב הלילות היא קמה כל שעה וחצי לאכול ועכשיו הערתי אותה אחרי 3 שעות שהיא לא אכלה

איך מרגיש גיהוקים היי בנות, מישהי יכולה לתאר איך מרגישים גיהוקים של הפיצקלך? רוצה לנסות להבדיל בין גיהוק לבעיטה

משהו מוזר קורה ליי היום בבוקר הייתי אצל הרופא שבוע 39.5 הוא בדק לי פתיחה (פעם ראשונה שעושים לי את זה) אמר שאין מחיקה אין פתיחה אין כלום הצוואר ארוך וסגור יצאתי משם מבואסת אבל אין ה לעשות. מאז הבדיקה ועד עכשיו אני עפ כאבי תופת בחיים לא כאב לי ככה..זה נורמלי? לא מצליחה לישון..

מחשבות בקול רם... אני כל הזמן צמאה וכל הזמן יש לי פיפי. מעניין אם יש קשר בין השניים... פעם חברה סיפרה שמישהי שאנחנו מכירות נכנסה להריון. אמרתי מזל טוב גמר בכוס. חברה עשתה לי פרצוף ואמרה איכס איך את מדברת. כן פעם הייתי ככה. פעם. פעם חשבתי שכדי להכנס להריון צריך שגבר יגמור בפנים וזהו מוכן. לא היה לי מושג על ביוץ ובכלל שזה לא הכי פשוט. לא כמו שחשבתי. נכנסתי להריון והוא נפל עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. חמישה. הכאב היה גדול. אבל שישי הצליח. הרבה אושר. אז אני כן יכולה. תודה. תודה. הריון זה לא מה שחשבתי. לא נהנתי לרגע. אין יום כל התשע חודשים שמשהו לא כואב. גם תנועות העובר לא היה לי נעים בכלל ובסוף גם מאוד כואב. לא יכולתי לישון ובכיתי מעייפות מלחץ בבטן מכובד מבצקות ומה לא. ללידה חיכיתי ממש. הייתי מוכנה. ככה לפחות חשבתי. הרגשתי חזקה בגוף ובנפש. אבל הגוף בגד בי. והשתגעתי מרוב הכאב. עברתי כמה דברים בחיי אבל לא חשבתי שהכאב יכול להגיע לרמה כזאת. מכירות שאתן מגיעות לאיפשהו כולם סבלניים בתור בשקט ויש אחד שצורח וכולם מסתכלים עליו? בחיים שלי אבל בחיים לא חשבתי שאני יהיה הצורח הזה. ואני הייתי. אחרי לידה קיבלתי דיכאון. רציתי להתאבד. לא הבנתי מה קורה לי. לא ישנתי לא אכלתי לא התקלחתי. בכיתי ורציתי להתאבד. הרגשתי כל כך בודדה. לבד בכל היקום. תינוק על הידיים שלי שכל כך רציתי אותו לא משמח אותי אני בכלל לא מרגישה כלום. פעם חשבתי שלהניק זה פשוט לשלוף ציצי וזהו מוכן תינוק אוכל חלב אם. לא ידעתי שזאת מלחמה אמיתית. שהפסדתי בגדול. הרגשה שאני פשוט אישה לא מוצלחת שאפילו את זה לא הצלחתי. מה אני שווה בכלל. אפס. בלופים של כאב במחשבות ומראות שחורות, הרגשתי שזה לא יגמר לעולם וככה זה מעכשיו עד סוף החיים שלי. אני. הגוף שלי. תינוק שלי. בעלי. אין משמעות לכלום. הגוף החלים וגם הנשמה. אהבה אינסופית ואושר מתינוק שלי. זוגיות אהבה יחסי מין אני שרופה על בעלי. אני אוהבת חיים. אני אוהבת להיות אמא. זה מדהים. מדהים כמה שינויים כמה עברתי עברנו יחד עם בעלי. פעם חשבתי שציצי נופל בגלל ההנקה. וציצי במידה אחד בכלל לא יכול ליפול. בכללי חשבתי שאני אתרגש משינויים בגוף. ואני לא. מדהים. מקבלת את עצמי ואוהבת עוד יותר. אפילו עם ציצי נפול. יש הרבה דברים ששמעתי על הריון ולידה וגידול ילדים. אבל כל מה שעברתי בכלל לא דומה לסיפורים האלה. אולי אם הייתי קוראת משהו כזה הייתי יותר מוכנה. אולי. אולי לא. סתם מחשבות בקול רם...

היי, יש פה בנות שהוגדרו בהריון בסיכון? אם כן מה הסיבה?

אם אני מכינה פסטה שמנת פטריות לצהריים זה נחשב צהריים לילדה בת שנה ושלוש או להוסיף לה עוד משהו ?