אוף בנות חיבת לפרוקקק איזה מאוכזבת אני ברמות יש לי ילד בן 11 חודש ואני בהריון בהתחלה חודש שני רק ממש סובלת מבחילות בעלי עובד כול יום מהבוקר עד 3 וחצי לפעמים 4 ו3 פעצים בשבוע יש לו אימונים של שעתיים כול אימון אני משתדלת לתת לו כמה שיותר לצאת חהנות כי זה חשוב לי אז כוא גם רצה להתחיל התנדבות במשטרה היה חו קורס של חודש וחצי של 3 פעמים בשבוע 4 שעות ועכשיו יש עוד קורס כזה ובאמצע יש התנדבויות שזה גם 4 שעות פעם בשבועיים יוצא שכבר תקופה הוא ביכלל לא בבית ואמרתי לו אני עושה אקסטרה בשבילך אני מצפה גם לעזרה שאתה יכול מיפה לשם אני בבית עם בחילות לא מרגישה טוב עם הילד הבית הפוך ממש ואני מנסה לשמור תכוחות שלי רק לילד כרגע ואמרו לו היום לבוא להתנדבות ביקשתי היום שזה לא מתאים גם הוא עבד עד 4 גם התנדבות מ4 וחצי אני לא אסתדר יום כזה לבד הוא אמר לי אל תדאגי אני בא לבית אני איתך אני ילך רק שאת יכולה רק לכמה זמן שאת יכולה קיצר הוא בא לבית ופשוט ירד עלי של החיים אני לא ביבי סיטר שלך תיראי החברה שך הזו בעלה טס שבוע והחברה הזו בעלה בקושי בבית ורק את תיראי אותך חשבתי שקשה לך ההריון אבל ראיתי תחברה שלך מתפקדת יפה מאוד תיראי אותך לא עושה כלום קומי תעזרי לעצמך תצאי עם הילד לגינה אני לא שומר עליו אני לא בייבי סיטר ועוד מלא משפטים פשוט מזלזלים ברמות אני קמה בשבילו לא מרגישה טוב להכין אוכל תמיד יש בגדים נקיים וחרוב הבית מסודר רק אתמול פשוט הייתי עם אחותי בבית חולים כול הלילה במיון נשים אז הוא הביא את זה גם דוגמא שהוא לא אמר לי כלום שהייתי ען אחותי אז גם לו מותר לצאת ( הילד היה אצל אמא שלי למרות שהיא מבוגרת ןלא מסוגלת לשמור על תינוק היא הייתה איתו ערה כול הלילה) ממש נפגעתי והבנתי שאני פשוט כלום בשבילו אם אני לא עושה מה שהוא רוצה ולא נותנת לצאת מתי שהוא רוצה הוא לא שם עלי ועל מה שאני מרגישה פשוט פגועה ברמות