יש לנו תינוקי בן שלושה חודשים, מעבר חזה שאני גמורה הוא כמעט שמונה קילו הרדמות על הידיים ואני היחידה שעושה את זה, אוהב בעיקר להיות בידיים שלי ואם אני מתרחקת קצת מתחיל לבכות.. מעבר לזה שאיבדתי את עצמי שעם זה אני עוד יכולה לחיות לתקופה, איבדתי את הזוגיות, שכבנו רק פעמיים מאז הלידה וגם זה נגמר בבכי שעצר אותנו.. אני עוד צריכה כנראה להאריך את החופשת לידה לוותר על הקריירה ועל כסף כי הסבתות רוצות להרגיל להרדמה אחרת ולא נורא אם הוא קצת יצרח כמה ימים… וכמובן לא יכולה לסמוך על גן או מטפלת שיעניקו לו את היחס שהוא מקבל ממני.. מרגישה שפשוט לא הייתי מוכנה לשינוי כזה מסיבי בחיים שלי, כאב פיזי ונפשי שאני בולעת ומסתירה כל יום