אז לשבתי אולי לפרוק פה כי האמת שפשוט אין לי איפה ועם מי אז עשינו רילוקיישן לפני שנה וחצי, מאז אני מרגישה ממש אבל ממש בודדה פה ניסיתי להכיר פה בנות, והלכתי לכל מיני גם סדנאות ומה לא ושום דבר לא עבד, אף אחד לא מעוניין להכיר, אפילו לא לצאת לקפה מוצאת את עצמי יושבת כל היום בבית עם התינוק, אין לי עם מי לדבר בכלל, היום היחיד בשבוע שאני יוצאת לאנשהו חוץ מרופא או קניות בסופר זה עם הבעל לארוחת בוקר והוא כל היום עסוק בעבודה, גם כשבבית וגם כשיוצאים, זה תמיד סידורים וזמן יחסית מוקצב החברים בישראל מידי פעם מתכתבת איתם- וגם זה כשאני כותבת מה נשמע מרגישה לבד לגמרי כבר אין לי חשק לכלום וחושבת לעצמי מה לא בבדר בי שאף אחד לא רוצה שום קשר איתי ומצד שני מרגישה לפעמים עם הכל הנסיויות להכיר כמו איזה נואשת ושרואים בי מסכנה או נודניקית אולי אפילו? למרות שאני ממש לא מציקה גם בהתחלה כשעברנו אז בקבוצות הישראליות רשמתי היי אנחנו חדשים פה נשמח להכיר, אף תגובה