אין לי כח לחיים האלו. אומרים שלכל דבר יש פתרון ולא מוצאת פיתרון..יש לי שניים צמודים הכי מתוקים בעולם אבל לא יכולה לשאת את המחויבות הזאת של להיות אמא. החיים שלי נעלמו מעתה ואלה אחיה חיים אחרים שהם קשים לי מאוד וזה מכניס אותי ללחץ יום יומי. כל היום להכין אוכל לנקות, לקלח, להחליף קקי . לקחת למעון להחזיר , לפרנס. להתייחס בכח. די אין לי אוויר לא בא לי שאף אחד יהיה תלוי בי . והבעיה היא שאין פתרון או שאסבול תמיד או שארים ידיים ואוותר על הגידול ואז בעלי יתגרש ממני יקח אותם איתו וגם יהיה לי מצפום לתמיד וגם אהיה לבד וכנראה לא אעמוד בזה. אני כן בדיכאון אחרי לידה והתחלתי לפני שבועיים טיפול תרופתי ואני בטיפול רגשי גם תקופה הקטע הוא שמי מבטיח שכשיעבור הדיכאון פתאום יהיה לי כח להיות אמא? קיצר מיואשת ולא רואה אור בקצה המנהרה. ולכל אלו שיגידו שצריך להגיד תודה אני לא בחרתי להרגיש ככה ולהיות במצב הנפשי הזה.

שבוע18 פלוס 3 שאני יושבת ומרימה רגל על רגל כואב לי באזור הרחם בטן תחתונה כזה זה מוכר לכן?

אם היה חיובי מאתמול כמה זמן לקיים יחסים??? וטיפים מעניינים כמו להרים רגלים