איךךךךךך מרדימים עם ילד עם רפלוקס סמוי אני מתחפרנת הוא לא רוצה לישון כואב לו הוא סובל לא משמה מה נור נרדם בציצי אבל בשכיבה ישר מתעורר בנטת שעברו את זה אשמח לעצות זה חדש לי

שבוע 36 עבר שבועיים כל הגוף מגרש בעיקר בלילה , מחרפןןןןן אוף

סיפור הלידה שלי - עברו כמעט שלושה חודשים ורק עכשיו אני מתחילה להשלים עם מה שעברתי 🙏 היריון תקין ברוך השם , הייתי בשמירת היריון כי העבודה הייתה מאוד פיזית , גילו לי סכרת היריון ובידיוק הייתי במעקב אחר הסוכר לפני האישפוז יום. ב7.10 ביום הארור שהתחיל הכל , עליתי וירדתי במדרגות בלי סוף בגלל האזעקות ( אני מאוד מאוד חרדתית ומאוד פחדנית באזעקות ) ב3 ימים אחרי המלחמה הרגשתי מאוד חנוקה , כל היום מול החדשות , מול הסרטונים , בלחץ ובעלי מאוד פחד עליי ולא נתן לי להיחשף לכל זה וניסה להוציא אותי להתאוורר אבל ההרגשה הפנימית הייתה מין מועקה כזו. ב10.10 נרדמתי בצהריים לשנ״ץ והתעוררתי ממין כאבי מחזור כאלה , בעלי מיד התקשר למיון נשים והפנו אותנו למיון יולדות בגלל שזה היריון בסיכון .. אני עם העקשנות שלי לא הייתי מוכנה להתפנות למיון ולא רציתי להיתקע שם שעות כי ידעתי מה הולך שם במיוחד במצב של מלחמה , בעלי עמד לי על הראש אבל התעקשתי להישאר בבית .. הכאבים התחילו להתגבר לי וקראתי על זה שזה יכול להיות צירים מדומים .. בעלי מאוד היה לחוץ ואני לא ייחסתי לזה חשיבות כל כך .. בשעה 01:00 הכאבים היו כבר בלתי נסבלים ( בעלי כבר התארגן לצאת למיון ) אני נכנסתי למקלחת שמתי זרם של מים חמים על הגב ועל הבטן בתקווה שיעזור לי לכאבים .. עזר לי לכמה דקות ואז החמיר לי יותר בעלי כבר לא הקשיב לי והזמין לי אמבולנס , הם היו בטוחים שזה צירים ואני התעקשתי שזה לא צירים!! אני שבוע 28 איזה צירים ?? באמבולנס הכאבים ממש התגברו ושהגענו למיון יולדות ישר הכניסו אותי לבדיקה בחדר לידה דחוף , בעלי כל כך נלחץ וניסה לא להראות לי שהוא בלחץ כי מי דמיין שיהיה לי צירים בשבוע 28??? הרופאה אמרה לי להוריד בגדים רצתה לבדוק אם יש לי פתיחה , אני מורידה ופתאום רואה דם ( פה כבר נשברתי והתחלתי ממש לבכות ובעלי אומר לי אל תילחצי הכל בסדר מנסה להרגיע אותי ) היא בודקת לי פתיחה וצורחת שאני בפתיחה של 9 ופתאום 12 רופאים נכנסים לחדר , עושים לי אולטסאונד , רואים שהילד במצב עכוז , עושים לי זריקה להבשלת ריאות וישר מכניסים לניתוח חירום פה כבר הרגשתי שאני רואה את ה׳ יורד אליי , בזמן הזה בעלי מתקשר לאמא שלי ומעדכן אותה בהכל כי לא סיפרתי לה כלום וישר לקחו אותי לחדר ניתוח .. מפה לשם הניתוח היה קשה מאוד כי הילד נולד ללא דופק וניסו לעשות לו 3 פעמים החייאה עד שהצליחו . בעלי העוגן שלי בלעדיו לא הייתי שורדת את התקופה הזאת , הייתי כמו שבר כלי כל יום היינו נוסעים לכמה שעות לבית חולים להיות עם הילד , שואבת לו חלב ומביאה לו וכל פעם מגיעים לבית חולים ומתים מפחד שיגידו לנו משהו לא טוב .. בעלי היה כל כך חזק בשבילי ובשביל הבן שלי אני בלעדיו לא הייתי מצליחה לעבור את כל התקופה הזאת הוא פשוט שיקם אותי !! בעלי ואני התחלנו לשמור שבת לפני החתונה , ובזמן הזה שהילד היה מאושפז בבית חולים התחזקתי יותר , כל יום הייתי מתפללת ולקחתי על עצמי כיסוי ראש מלא כדי שהילד שלי יבריא ויצא מהבית חולים בריא ושלם! שבועיים אחרי שכיסתי את הראש שלי , הבן שלי עבר לפגים ב ומשם השתחרר אחרי כמה ימים ! בנות , תעריכו ותאהבו את הבעל שלכן ( לא סתם הוא הבעל שלכן כנראה זה זיווג משמיים ) כי אני מעידה על עצמי שאני פשוט זכיתי בו ואני אוהבת אותו אהבה מטורפת , אם לא הוא מזמן הייתי מוותרת וכמובן אין כמו הקדוש ברוך הוא הכל יכול! תודה לכל מי שקראה עד עכשיו🙏 הייתי חייבת לפרוק

בנות, שבוע 10 והבטן יוצאת לתפארה.. אני אחרי הפלה ולא רוצה שכל העולם ידע, מנסה לשים חולצות רחבות אבל אין.. רואים.. אפלו המנקה בעבודה שאלה אותי מלב אל לב אם אני בהריון... מה אני עושה?

צריך לצום לפני העמסת סוכר ? אם כן כמה שעות

תרסיס לאף.. מותר בהריון?