אני עצבנית ברמותתתת מי שראתה כתבתי פה פוסט אתמול בלילה מחקתי כי קיבלתי עזרה (תודה לכל מי שענתה בפוסט ההוא) הילד שלי אתמול בלילה נפל אתמול מהמיטה וקיבל חבטה בראש וכתוצאה מכך ממש בכה וצרח. עכשיו הסיפור הוא כזה אני ובעלי חיים אצל ההורים שלי מן הסתם שכל הבית בלילה התעוררו מהבכי אז אני ובעלי היינו עם הילד בסלון בעלי ישב ואני עמדתי חיבקתי אותו הרגעתי אותו מהרעידות ובמקביל גם טת עצמי ניסיתי להרגיע כי בעצמי כולי רעדתי והייתי בשוק קצת מהנפילה הזו באמצע הלילה זה לא כיף לשמוע את הילד שלך קם משינה בצרחות ורעידות וההורים שלי ישר באו לרוץ אליו וסגרו עליי ומהסטרס אמרתי להם שיזוזו ושיתנו לילד קצת ספייס ואז ראיתי שהם קצת נעלבו ולא זזו אז אמרתי שאני גם צריכה ספייס ואמרתי את זה הכי יפה בטון רגוע ואמא שלי ישר עיקמה פרצוף אמרה לי שאני כולי רועדת והילד בידיים עדיין בוכה ומשתולל ״את יכולה גם לדבר יפה״ גלגלה לי עיניים והלכה לחדר עכשיו אני גם בחודש תשיעי להריון וההורמונים והכל יחד לא עוזרים במצבים כאלה ופשוט התעצבנתי וצעקתי לה שהיא פשוט אגואיסטית ואכפת לה רק מעצמה אבא שלי ישר התערב התחיל לצרוח עליי כל זה בזמן שהילד בוכה!!! וזהו יצאו שניהם החוצה לעשן סיגריה ישבו שפ איזה חצי שעה והלכו לישון ועוד היום בבוקר הם עושים לי פרצופים!!! באמת אין לי כח אני יודעת שלא הייתי צריכה לצעוק לה אבל מעט הבנה בסיסית אין להם כלפיי ונמאס לי אני כבר כלכך מחכה שנעבור דירה וכרגע כלכלית לא מתאפשר לנו למרות שגם פה אנחנו שותפים מלאים בהוצאות אבל לעבור לגמרי לבית משלנו זה עוד נראה חלום רחוק עד שנסיים עם כמה חובות זהו פרקתי