איך אני מבואסת מהחגים… אשמח לעידוד. סחבתי את כל החופש הגדול. אני כבר בסוף הריון. כבד לי וקשה לי. היו עכשיו שבועיים הפוגה שבהם מיהרתי לסיים עוד כמה עניינים בעבודה וסידורים. בקושי הספקתי ויש עוד מה לעשות. בעלי בתקופה לחוצה מאוד בעבודה ומשתדלת לתת לו גב כי יודעת שגם לו קשה והוא לוקח את רב הקימות בלילה…ועכשיו מגיעים החגים. לא קניתי כלום לעצמי רק מתנות לילדים ולמשפחה. ועצוב לי שאני פשוט מתבאסת מהחג כי אני חושבת על זה שפשוט אין לי כח לזה ורק רוצה שכל העולם יעזוב אותי בשקט. והילדים באמת ילדים טובים מנומסים ומקסימים ובעלי תומך ומפרגן ויש לי משפחה חמה ואוהבת (כן אפילו החמות😜) אבל פשוט לא רוצה להתחיל את היום הזה או השנה הזו. אין לי כוחות. אני עוד לא מוכנה לזה שהשמש תזרח וכל העולם יפול עלי 😫 איך נושמים עמוק ומתחילים בטוב ולא בבאסה? לא מצליחה לנער את זה מעלי.