אני עם שתיים קטנטנים גם בן שנה ושלוש חודשים חוזר בר מהמעון למרות שבועיים האחרונים יותר היה בבית כי לא הרגיש טוב ותינוקת בת שלושה שבועות. בעלי חוזר במקרה הטוב בשבע וחצי שמונה ויוצא בשמונה וחצי תישע שוב (בערב) כל היום אני איתם אין ברירה .... למדתי את השיטה של אמא רגועה אף אחד לא רודף אחרי ואני מנווטת בין שניהם פלוס כל הבית. אם את עושה הכל בנחת וברוגע ושלווה 0נימית זה לא מלחמה. אני יכולה להגיד לך שאני אפילו ממש נהנת מזה נכון שיש מצבים מטישים וקשים יותר וזה לא קל ולא פשוט אבל אני מצליחה למצוא את הזמנים האלה ששניהם ישנים או רגועים או שהתינוקת ישנה ואז עושה דברים הבן שלי בן שנה פלוס הוא יכל לשחק לבד והוא יכל להעסיק את עצמו וגם אני משחקת איתו. והיא לומדת לישון ברעש ובלאגן וכו' בדיוק כמו שהבן שלי היה הכי קשוח זה א. ערב ומקלחת שאז שניהם לרוב ערים לי והיא בוכה והוא כבר עייף ממש אז הוא קווצ וסבבה אז מתקתקת אותו תוך כדי שמה מוצץ וגם שתבכה כמה דקות זה לא סוף העולם ואז מרשימה אותו (קריאת שמע לילה טוב יוצאת לא מחכה בחדר שישן אף פעם גם לא חיכיתי שירדם) ואז מתפנה אליה מחכה שתרדם ויש לי קצת זמן של שקט ולרוב בעלי נוחת לי על הזמן של השקט חחחחח

וואי נשמע ממש ממש קשה… בטח גם בעלך שחוזר כל-כך מאוחר גם עייף כבר.. אולי תנסי למצוא עזרה בסדר וניקיון של הבית שלפחות החלק הזה ירד ממך קצת? תשתדלי לישון ולנוח בזמנים שהגדולה במסגרת והתינוקת ישנה, כדי לצבור כוחות, את סה״כ חודש וחצי אחרי לידה, זה בטוח קשה.. הגדולה שלך בטח גם מתוסכלת כי עכשיו יש מישהי חדשה שלוקחת לה את המקום, והיא זקוקה גם ליחס.. ואל תשכחי שהמצב הזה הוא תקופה שחולפת, כשהקונה תגדל קצת פתאום הן יהפכו לחברות הכי טובות ויעסיקו את עצמן ולך תהיה הרבה יותר מנוחה. גם לי יש שני ילדים בהפרש של שנה וחצי ועכשיו הקטן כבר בן שנה והם ממש רוב הזמן משחקים ביחד ומעסיקים אחד את השני.. בהתחלה זה קושי מטורף ואנחנו עוד במצבי רוח מהלידה ומכל המצב החדש, ואחרי שהם גדלים זה הכי כיף בעולם❤️