אני אמא נוראית , בחיים לא חשבתי שאגיד דבר כזה. אני מרימת על הילד שלי שזכה באמא כזאת. אני לבד, אין לי בכלל דום עזרה. הוא חולה כבר שבוע, ואני מוטשת ברמות, עייפה פיזית ונפשית כי הוא לא מסכם לרדת לי מהידיים אפילו לרגע ובכי... ואי הוא בוכה בלי הפסקה... בשבוע אחרון ישנתי כל יום אולי 3 שעות וזה גם לא רצוף... אז אתמול לראשונה הרמתי אליו קול ואמרתי שיפסיק כבר לבכות כי אני לא יכולה לשמוע אותו יותר... והוא נשתק במיידי. כאילו שהבין אותי... עכשיו מה זה המשפט הנוראה הזה שאמרתי... הרמתי אליו גם קול... ומה הוא? סהכ תינוק מסכן שלא מרגיש טוב ומחפש נחמה אצל בן אדם היחיד שיש בחייב...