היי בנות יש לי סוגיה שמרגישה לי מאוד שיטחית אבל מעסיקה אותי אז מציפה פה. אחרי תהליך ארוך, בשעה טובה יש לי תינוקת מהממת בת שבועיים, נולדה בשבוע 35 במשקל סביר ולא היתה בפגיה, היא צאוד ישנונית ואנמ תריכה להעיר אותה כל 3 שעות להנקה וגם השלמה של שאוב. יש לי חזה גדול ולא חשבתי שאניק או ארצה להניק אבל כבר בחדר הציעו למ וניסיתי והתחברתי לזה מאוד, למרות האתגרים. ולסוגיה שמעסיקה אותי, *הציצי שלי* שחשבתי שבהריון זה הכי גדול שיכול להיות, ההבדלים ביניהם מטריפים אותי, ברמה שאני כל ערב כמעט עם דמעות... הוא פשוט ענק, וכבד, ואני סוחטת ושואבת כדי להקל. אשמח לטיפים מנשים עם חזה גדול להתמודדות עם הסוגיה.