לא מסוגלת כבר להתמודד, הקטנה בת 9 שבועות כבר ואומנם אני מנסה להישאר אופטימית ומיד לחשוב על החיובי זה כבר מתיש וקשה על הגבול הבלתי אפשרי. אני תמיד מחייכת אף אחד לא באמת יודע מה אני עוברת, בן זוגי כן מודע לתחושות שלי ועל הרקע הפוסט טראומטי שלי והוא מאוד תומך אבל גם לו קשה וכשהוא נישבר אני כבר לא מסוגלת להרים את שנינו. יש לנו כלבים גם בבית שלא הכי מבסוטים מהמצב ואחד מהם התחיל להרוס לי חפצים כמו משכות למינהם של הקטנה. הילדה לא מפסיקה לצרוח ולבכות כל הזמן היא כל הזמן על הידיים ואני מודעת לעניין הגזים והעובדה שהיא צריכה חום ואהבה. אבל דיי זהו אני לא מסוגלת לקחתי על עצמי משימה גדולה מידי לא מרגישה שאני יכולה להמשיך

אמלה זה תכף מגיעעעעעע

שבוע 14+4 עם תאומים לא זהים ב"ה ביומיים האחרונים מרגישה שיצאה הבטן בצורה מוגזמת ולפעמים מתקשה ממש מרגישה כמו 'תנועות' או דיגדוגים בתוך הבטן ויש לי לאורך כל היום כאבי בטן כאילו התפוצצתי עכשיו אחרי האוכל כשבפועל לא אכלתי כלום מישהי מזדהה.??? שאני שוכבת מצליחה פתאום להרגיש מעין כדור כזה או בליטה כל פעם במיקום שונה בכל אופן לחוצה מהעניין שהבטן נפוחה ממש וחלשה מבדרך כלל מישהי עברה את השבוע הזה כך?

חמותי לא קנתה כלום לתינוקת שלי או לי אחרי הלידה, ועברו כבר 3 חודשים. זה קצת פוגע בי כי מרגיש שלא באמת אכפת לה או רוצה לשמח אותנו לגיסתי זכור לי שכן הביאה ופינקה בבגדים לתינוקת ולה רק הביאו לבעלי 1000 ש״ח בלידה בנוסף לא מבקשים תמונות או מראים התלהבות, אז לנו אין חשק להיפגש איתם יותר מדי או להראות רצון (למרות שהם רוצים) לעומת זאת ההורים שלי לא מפסיקים לתת, אמא שלי קנתה מלא מתנות בנוסף לסכום כסף מאוד מכובד שהביאו אני מגזימה? חשוב לי לציין שזה לא העניין של הכסף והחומריות, זה מעבר לזה