אוווףףף, חייבת לשתף... שבוע 38+5 היו לי צירים מוקדמים כבר משבוע 30 . וכל הזמן התפללתי לעבור את שבוע 37. תודה לאל עברתי- המשפחה שלי הייתה בנופש והייתי בלחץ לעבור גם את השבוע שעבר כדי שאם אצטרך ללדת יהיה לי ראש שקט כי אשלח אליהם את הילדים הגדולים. המשפחה חזרה ואמרתי זהו מעכשיו אפשר ללדת בנחת. ושתבינו -אני כל לילה עם צירים שמתחילים כסדירים ואחרי כחצי שעה / 40 דקות כבר אינם סדירים. ופתאום מגלה שאמא שלי עם קורונה ומרגישה על הפנים, חוששת שמא אבא שלי ידבק, אחי ואחותי שגרים איתם. ומבינה שוב שאם אצטרך ללכת ללדת צריכה שוב ךחשוב איפה לילדים שלי יהיה הכי נוח... הראש שלי טרוד ממש. ואם לא די בזה, בעלי כבר יומיים תפוס בצורה רצינית עם הגב התחתון, הבן שלי עשה אימון וכל היום מתלונן על הבטן והילדה כל מכה קטנה שמקבלת באה אליי לבכות... חוזרת, שבוע 38+5 וצריכה להכיל את כולם ומרצון עז ללדת בתקופה הזו אומרת שהלוואי ואמשוך עוד קצת🙏🙏🙏