היי, קודם כל מבינה לליבך...הרבה פעמים יש לנו פנטזיה של איך אנחנו אמורות להיות כאמהות ובפועל זה לא מתגשם..לפעמים זה קשור לעניינים של קשר והתקשרות, או של דפוסי הורות שספגנו או אפילו דיכאון כלשהו וכו'...במיוחד עכשיו שאת בהיריון...נשמע שזה חשוב לך, אז אולי אפשר להיעזר בטיפול רגשי כדי להבין את עצמך לעומק ומאיפה זה נובע ולראות איפה המקומות שאת יכולה לאהוב את ההורות ולהתחבר לבת שלך יותר... ככל שהבת שלך תרגיש אותך יותר מרוחקת / חסרת סבלנות, כך היא תנקוט יותר באסטרטגיה של בכי ועקשנות, זה מעגל שמזין את עצמו, ואפשר לשבור אותו אבל זה דורש טיפול וסבלנות...שולחת לך חיבוק וחיזוק, מזדהה עם חלק מהתחושות שלך ..וגם הולכת לעיבוד רגשי וזה עוזר לי

את לא חרא אמא את צריכה אוויר כדי להיות אמא טובה צריך להיות אמא מאושרת, אמא שישנה טוב, אוכלת טוב ולא בודדה. תפתרי את זה והבעיות שהעלית בפוסט יפתרו