רוצה לשתף אותכן בחוויה אישית, ואם תוכלו לעזור לי.. יש לי רגישות עם הבדיקות הויגנאליות, כולל בדיקת פתיחה. אני בשבוע 34 והייתי במיון ורצו לעשות לי בדיקת פתיחה ולא אפשרתי זאת .. הלידה מתקרבת ואני מבינה שזו בדיקה בלתי נמנעת בתהליך הלידה האם יש נשים שחוות את זה כמוני? ואיך התגברתן ומה עזר לכן?
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בספטמבר 2023 בשעה 16:08
זו ממש בדיקה נמנעת לחלוטין. עברתי שתי לידות בשבועות מתקדמים מאוד (סך הכל 5 מעקבי גיל הריון בביח, של אחרי שבוע 40). עשו לי סך הכל בדיקת פתיחה אחת בשתי הלידות. הסיבה לעשות בדיקת פתיחה היא אם רוצים לעשות זירוז וצריך לדעת מה התנאים כדי לדעת איזה זירוז מתאים, או אם הלידה לא מתקדמת בקצב טוב, או אם קיבלת אפידורל וצריך לדעת אם זה בסדר כבר ללחוץ (ואז לא תרגישי אותה כנראה). מציעה לך תמיד לשאול מה הסיבה לעשות את הבדיקה. אם התשובה היא "כדי לדעת" אז אפשר לסרב בנימוס. יש פרויקט מדהים שנקרא Women Friendly של נשים מטפלות שעוזרות לנשים להתמודד עם קשיים עם בדיקות פיזיות. אפשר להיעזר בהן אם יש חרדות בעקבות פגיעה מינית או מכל סיבה אחרת. שווה לך לברר. עוד משהו שיכול לעזור זה בהרבה בתי חולים יש פרויקטים של ליווי נשים במהלך הלידה לפי הקושי שלהן. שוב, לרוב אלו נשים שעברו טראומה מינית, אבל לא רק. זה יכול להיות בקשה שיהיו רק רופאות/מיילדות/סגל נשי בחדר הלידה, זה יכול להיות הימנעות מבדיקות וגינאליות ועוד לפי הצורך. שווה גם לברר מול ביהח בו את מיועדת ללדת. מאחלת לך לידה רכה עם מינימום התערבויות 💕
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בספטמבר 2023 בשעה 16:10
ועוד דבר- לא כתבת מה הסיבה לקושי, אבל אם יש לך וגיניזמוס (אפילו אם לא מאובחן) אז הכתובת היא פיזיותרפיסטית רצפת אגן. הן מאוד עדינות ומקצועיות ויכולות להקל, גם לקראת הלידה וגם בכלל להמשך החיים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 בספטמבר 2023 בשעה 02:18
זה לא כזה כואב

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אולי תהיה לכן דרך לעזור לי. אחות של בעלי ובעלי היו גרים ביחד בגלל נסיבות החיים... זה יצר קשר חזק ביניהם והתנהלות ממש של בני זוג (הוצאות בית, קניות משותפות, נסיעות ברכב למקומות וכו) אחרי החתונה לצערי גרנו איתה (היא רווקה, לא הייתה בזוגיות המון שנים) ושם גיליתי כמה היא אובססיבית לבעלי וראתה בו את הבן זוג שאין לה... היא הייתה עוקצנית כלפיי (עוקצת אותי על כביסה שכיבסתי, או אוכל שהכנתי וכו') והרגשתי כאילו היא כועסת עליי שהתחתנתי עם אח שלה. שלקחתי לה את הדמות הגברית בחייה. לבעלי היה קשה לראות את זה בהתחלה אבל אחרי הרבה זמן הוא הבין. עברנו דירה לבית משלנו והקשר קצת התרופף... עדיין מרגיש לי שבעלי לא מסוגל לעמוד מנגד לה אבל זה כבר סיפור אחר. באתי להתייעץ על משהו מסויים. קשה לי עם התחושה של העלוקה סביבנו (או סביב בעלי...). נגיד כל פעם שאנחנו באים לשבת להורים שלה, שגרים באיזור שלה, היא ישר אומרת שאולי היא תקפוץ במהלך השבת לראות אותנו. זה מפריע לי ברמות כי זה כל פעם שאנחנו באים לצד שלי! עם כל הכבוד, אני רוצה להיות עם המשפחה שלי בכיף שלי. אם זה היה מידי פעם ניחא... אפילו הזמנו אותה כמה פעמים לעשות עם המשפחה שלי ארוחות. אבל כל פעם מחדש היא רוצה לבוא כשאנחנו נמצאים אצל המשפחה שלי!! בעלי אומר שאין לו מה לעשות ואם הוא רוצה שאני אגיד משהו. אני לא חושבת שזה המקום שלי להתערב בו. עכשיו ביום העצמאות היא שוב פעם אמרה שאם אנחנו מגיעים להורים שלי שנגיד לה כי היא לא תכננה כלום אז שתבוא להיות איתנו. ובאמת עם כל הכבוד לזה שאת רווקה, ואני באמת מבינה וכואב לי עליה, עדיין קשה לי עם העלוקיות הזאת עלינו!! לא יכולה שכל פעם מחדש אני צריכה לחשוב פעמיים אם להגיד לה שבאים לצד שלי או שלא (וזה לא אפשרי, כי היא שואלת). כאילו אני מרגישה שאנחנו חייבים כל הזמן לתת לה תשובות על הלוז שלנו והתכנון שלנו. איך אני גורמת לה לשחרר קצת בדרך נחמדה?
הריון ולידההריון ולידה
💬33 תגובות