בוקר טוב אמהות יש פה אמהות שמשתמשות בנוטרילון AR? מישהי יכולה להגיד עם זה טוב כי הבת שלי בת חודשיים פולטת הרבה אבל ברוך ה' עולה יפה במשקל אבל בכל זאת הרופאה המליצה לי לקחת את הAR הזה זה באמת מפחית את הפליטות? ובאיזה פטמה (mam) אני צריכה להשתמש לה?

🙏🏼

שלחו לי את הטקסט מהגן ואהבתי לשימושכן שבוע טוב הורים יקרים! ❤️ *המלצות חמות רגע לפני שמתחילים-אנא קיראו בעיון* ❤️: (רלוונטי למחר ובכלל לכל תהליך ההסתגלות הראשוני של הילד לגן) *בבקשה, אל תכנסו עם הילד על הידיים אל הגן.* מדוע? הרבה יותר קל לעשות תהליך פרידה כאשר מהיד שלך הוא עובר ליד של אחת מאנשי הצוות מאשר כשהוא על הידיים שלך, צמוד לחזה שלך, ללב שלך וצריך “להיקרע” ממך ולעבור לאדם אחר. חשים את ההבדל? הוא ממש משמעותי. הרבה הורים,בגלל הקושי שלהם (וזה טבעי ומובן) מרגישים צורך להרים את הילד על הידיים והם לא מודעים לכך שההיפרדות בבוקר בגן , תהיה יותר קשה בגלל זה. מזכירה לכם, תעבירו לו מסר שאתם סומכים עליו. שהוא מסוגל ויכול. אל תעבירו את הפחדים והחששות שלכם אליו. הילדים כל כך רגישים וחכמים - הם קולטים הכל. כשהם קולטים את החשש שלנו - הם "ישתמשו" בזה. כלומר, הם יאריכו את טקס הפרידה. כי כשאנחנו מעבירים מסר של חשש - הם יהיו בחשש. זה מאד משפיע. וכשאנחנו נעביר מסר של ביטחון - יש סיכוי הרבה יותר טוב שהם יאמינו בעצמם וביכולת שלהם להתמודד. ואל תשכחו - הם מגיעים לגן - למקום שהם אמורים להנות בו ולצבור חוויות טובות. ממליצה מחר לילדים שזוהי השנה הראשונה שלהם בגן להגיע בשמונה שכל צוות הגן נמצא. *עוד דבר חשוב עבורכם ההורים* בידקו מי מביניכם, יהיה לו קל יותר לערוך את תהליך הפרידה בגן. בדרך כלל בכל זוג יש הורה אחד שרגיש יותר ואחד “חזק” יותר. ממליצה לשלוח את הילד לגן עם ההורה שקל לו יותר מבחינה נפשית – רגשית לתהליך הפרידה. הורה שקשה לו , יעביר את המסר הזה לילד שלו, מבלי שהוא ישים לב. משהו בשפת הגוף שלו, ישדר את החשש. הילד שלכם בעל החיישנים האינטליגנטיים יקלוט את המסר והחשש יעבור גם אליו. מה שישפיע על תהליך הפרידה בגן. על כן, שילחו למשימה הזו את ההורה “החזק” יותר. *ערכו טקס פרידה קבוע* וקצר דאגו להיכנס לשגרה של טקס היפרדות קבוע הגיעו יחד, תלו את התיק, היפרדו בחיבוק ארוך (אפשר לספור יחד עד 10) , נשיקה וזהו. אימרו לו מילים קבועות : “עכשיו אני הולכת, אחזור לקחת אותך בצהרים. אני אוהבת אותך” נשיקה נוספת והיפרדו. בצעו את הטקס הזה באופן קבוע, אותו טקס כל יום. גם אם הוא יבכה… אל תחזרו חזרה לגן בגלל בכי. כיוון שהמסר שאתם מעבירים לו זה ששווה לו להמשיך לבכות, כיוון שזה מה שיחזיר את אמא. ואנחנו מעכבים את היכולת שלו להתגבר. *בבקשה אל תביאו ממתקים או/ו מתנות/פרסים בסוף היום.* הילד עושה את תפקידו הילדי. אין סיבה “לקנות” אותו ו”לשחד” אותו בפרסים. זה מה שמצופה ממנו, כפי שממכם מצופה להתנהג כמו הורה וגם אתם לא מקבלים פרס על כך שאתם הורים. אתם לא צריכים “לפצות” אותו בפרס. הפיצוי הטוב ביותר זה שאמא/אבא הגיעו לאסוף אותו מהגן. אז חבקו ונשקו ותתגאו ביכולת שלו ותחזקו את הבגרות והעצמאות שלו. אילו הפרסים הטובים והמעצימים ביותר !!! זו תקופת מעבר – והוא לומד להתמודד עם החיים, זו התנסות חשובה עבורו. זו למידה חשובה עבורו. האם על כל דבר שלומדים מקבלים מתנה? כל יום? ממש לא. היו גאים בו על המיומנות שהוא רוכש, היו גאים בו על המאמץ, על התהליך. שקפו לו שאתם רואים את המאמץ שלו. זו המתנה הטובה ביותר שהוא יכול לקבל. מסר מההורים שלו שרואים אותו ואת המאמץ שלו. *חפץ מעבר* במידה ויש חפץ כמו: בובה או משחק שמהיכרות עם ילדיכם יכול להקל עליו את ההיפרדות בבוקר הביאו אותו איתכם לפחות בשלב הראשוני של השנה זה עשוי להקל. מאחלות הרבה הצלחה❤️🙏🏻💪🏻

וואוווו הבחילותתתת והקיא שעונד בגרון סליחה על התיאור והחוסר כוח לקוח לקחת משהו תודה לאל

שבוע 40 + למה בתכלס עדיף לחכות ולא לזרז? באמת מסקרן אותי

צהריים טובים בנות, מרגישה קצת בתסכול! לפני כחודש גילו לי חלבון בשתן+ לחץ דם גבוה. אושפזתי 5 ימים בביהח מכיוון שהייתי תחת הגדרה של רעלת הריון(לא ברמה גבוהה)לא קיבלתי כדור, אבל כן עשיתי זריקה להבשלת ריאות. במהלך באישפוז הרגשתי כאבים עזים בצד וביקשתי לעשות בדיקת שתן. מכיוון שהבדיקות היו תקינות לקראת סוף האישפוז החליטו לשחרר אותי, למרות שטרם התקבלה תוצאה(מה שהתגלה כי ישנו חיידק בשתן). טופלתי האנטיביוטיקה שלימים עזר ועבר החיידק. בעת השיחרור, ביקשו מימני להיות במעקב בקופח עם מוניטור פעמיים בשבוע ומדידות של חץ דם- שעד כה היו תקינות. היתה גם ביקורת בביהח מכיוון שבזמנו כשאושפזתי ביקשו שבשבוע 37 אגיע כדי שיילדו אותי, במהלך הביקור הרופאה אמרה שדוחה את זה לשבוע 38. השאלה שלי היא האם קרה למישהו שבסופו של דבר הכל היתה תקין ולא יילדו אותה לפני בגלל שהבדיקות היו תקינות? יש לי השבוע ביקורת ויחליטו אם ליילד, מבחינתי אם אין סיכון לעובר או לי מעדיפה למשוך ושהלידה תהיה ללא התערבות רפואית לפני הזמן. גם כשאני מגיעה לרופא אחרי מוניטור ומסבירה מדוע הגעתי מבחינתי אני אומרת ״רעלת הריון״ הם מחייכים ואומרים- לא, במידה והיתה רעלת הייתי מאושפזת ומיילדים אותי כבר בשבוע 37 ולא ממתינים.