חייבת לפרוק :( ילדתי לפני חודשיים בערך ילד שני בשבועיים הראשונים הייתי ממש קולית והרגשתי שיש לי חוויה מתקנת מהחופשת לידה הראשונה שהיה לי בה דיכאון מאוד קשה . אחרי שבועיים שהתחילו הגזים והתחיל לישון גרוע היום והרבה פעמים בלילה שוב התחלתי לשקוע לדיכאון . הגעתי למצב שאני מפחדת להשאר איתו שניה לבד וממש מנסה להמנע מזה . אני עייפה כל הזמן . אין לי חשק לכלום . בעלי מעורב בעיקר עם הגדול ואל תרשמו לי לערב אותו יותר כי זה לא רלוונטי. הוא עושה הכל בבית בתקופה הזו . אני מוציאה מהפה משפטים נוראיים על התקופה הזו ועל כמה שאני שונאת אותה . אני רק מחכה שהחופשת לידה תגמר כבר . אני שונאת את עצמי על כל זה ויש לי מצפון גדול שניה אחרי שאני אומרת דברים נוראיים שאני אפילו לא מסוגלת לרשום אותם. שונאת את התקופה הזאת פשוט שונאת.