עד כמה כבר אני יכולה להמשיך להתייחס לבעלי מגעיל. אני מרגישה חרא עם עצמי, אבל אני פשוט לא מסוגלת כבר פעם אחת לענות לו יפה. יש לו תמיד כוונה טובה בכל מה שהוא עושה אבל הוא פשוט מטומטם, הוא לא לומד מטעויות ולא מוכן להודות בהן או לקחת אחריות ומילא התעלמתי מכל זה לפני הלידה אבל אנחנו הורים כבר שנה וחצי והוא ממשיך עם הטמטום שלו . אני לא מבקשת ממנו כלום! אני עושה הכל בבית לבד וטוב שככה כי אז הכל מסודר ותמיד יש ארוחות טריות ובריאות ורק הדבר היחיד שאני מבקשת ממנו זה שלא יסדר וישאיר לי אבל הוא זורק סכינים לתוך הכיור עם השפיץ למעלה וכמה הלכתי ובכיתי לו שיפסיק לנסות לעזור הוא ממשיך לעשות את זה. הוא מנגב לי את השמן שהשפריץ עם מגבות פנים ( מה לעזעזלללל ???? ) הוא נותן לילד שוקולד על הבוקר עם הקפה. הוא מוציא את הילד לסיבוב בשכונה עם חולצה וחצי גוף ערום ( בזמן שהילד מנוזל ממשששש ) הוא נותן לילד לשחק עם בימבה שמצא בזבל שיש עליה חלודה. הוא זורק לכביסה בגדים רטובים עם הבגדים של הילד ואז אני נלחמת עם הריח המעופש. הרשימה עוד ארוכה ארוכה דיי כמה אני יכולה לעשות הכל והוא רק מכביד עליי בעצם זה שהוא חייייי אין לנו כסף להגיע לטיפול ושנינו עובדים קשה ובמיוחד במצב הזה של המלחמה שעוד יותר קשה לנו הוא פשוט לא רואה לא קולט כמה הוא מכביד ולא מנסה קצת לשנות את הדרך שלו

אני מצרפת תמונה, מה אתן חושבות על זה? ;)

תגידו שיש לכם בן שובב בלי לאמר שהוא שובב😌

היי - לגבי דונה / סלקל למה לקנות בעצם דונה ולא סלקל שיכול להתלבש על השלדה של העגלה? מעבר לעניין הכלכלי זה גם פחות מוצר בבית מבחינת הנוחות הייתי נעולה על לקנות דונה מבחינת היתרונות עד שגיליתי שהסלקל מתלבש ממש בקלות על השלדה אז אני לא מצליחה להבין את הצורך

תינוקת בת שבוע סובלת מגזים ועצירות, טיפים?

למי שיש את הקומקום הבריאותי של קנדי אתן שמות מי ברז או מים מינרלים?