כולם חווים את זה בהתחלה . אבל זה חלק מההתמודדות של החיים של כולנו ... בסוף לומדים לחיות עם זה לשלב גם זוגיות וגם ילדים.. מבינה אותך ביותר .. ותזכרי כל ההתחלות קשות . וכל הכבוד לך על שמירת הנידה אשרייך. את תקבלי על זה שכר עצום.. אנחנו באותו סירה :)

אני חושבת שצריך ללמוד לקחת הכל בפורפרציות שהכל בסוף חולף עוד קצת התינוק יגדל ויכנס לגן וגג השעה שבע וחצי שמונה אתם כבר לא עסוקים בו והזמן הפנוי נשאר לשתיכם הכל עיניין של זמן אחותי אני עם שתיים צמודים קטנים ואומרת לך את זה ❣️

אני דווקא די מזדהה איתך.. 💔

אני אספר לך על עצמי... אחרי לידת בני שיחיה כל החיים בבריאות ואושר אמן, נכנסנו להלם מוחלט!!!! הגיעו הויכוחים על דברים מטופשים ותיסכולים מעצם המצב,,, פתאום תינוק קטן שמנהל אותנו ואת השיגרה שלנו, כל אחד היה עייף לכשלעצמו... 8 חודשים לקח לי כדי לחזור לעצמי... היום בדיעבד אני יכולה להגיד לך שלאאאא היינו מוותרים על התקופה הזאת בחייםםם! כמה למדנו ממנה, התבגרנו, השכלנו, התחשלנו לחיים! נכוןןן זה לא תותים וקצפת אבל תנשמי עמוקקק תאמיני לי את אישה ויש לך המוןן כח מה שאני אז לא הבנתי... תשרי רוגע, תדברי עם בעלך תגידי לו כמה שאת גאה בו וכמה שהוא מושיט יד, תעשי שמחה בבית תאמיני לי את לא חולמתתת כמה מהררר זה טססס!