אני חופרת לכן פה על הבת שלי עם התסכולים שלי אבל שוב אולי תעזרו ליי היום הערתי אותה ואז אמרנו שניסע באוטו לגן בלי עגלה סוף סוף ואז יצא שראיתי שהיא הולכת ברגל יפה אז שכחתי מהאוטו והגענו כמעט עד הגן פתאום נזכרה ואמרה איפה האוטו? אז אמרתי לה ואי נכון אז חזרנו והיא ישבה באוטו שמנו שירים בכיף שלנו ונסענו הגענו כמעט עד הגן והחנתי את האוטו ואז התחיל כל הסרט. צרחות של לא רוצה לצאת. לא רוצה גן. לא הייתה מוכנה לצאת מהאוטו. הוצאתי אותה בכוח. ואז פשוט ברחה לי לכיון הבית ונשכבה על הריצפה. מפה לשלם הבנתי שזהו אני מיואשת. חזרתי לבית איתה . אין לי כוחות נפשיים כבר להתמודד עם זה. אי אפשר להכריח אותה ללכת לגן בכוח. אני לא מסוגלת לדחוף אותה כל הדרך לגן בכוח. מה עושים?? הילדה ממש לא רוצה. אני מיואשת מעצמי כבר. אני שוקלת לדבר היום עם הגננת ולהגיד לה שהיא לא תמשיך זה בלתי אפשרי כבר. כמה שנסיתי שום דברר וגם טיפים מהדרכת הורים שום דבר. אני לא מפסיקה לבכותת. בכיתי איתה באוטו מרוב תסכול לא הצלחתי לעמוד הזה