ואו ילדתי לפני חודש וקצת אחרי שילדתי את הבכור שלי לפני המון זמן ברוך ה׳. הריון שנקלט לבסוף באופן ספונטני לאחר שחיכיתי כל כך רוצה לומר לכל האימהות ולכל הנשים שבהריון וכאלה שמנסות להיקלט אתן הכי חזקות שיש!! ואו כמה כוח יש לנו לקום בלילה עם כל הכאבים אחרי הלידה. ולטפל ביילוד להיות הורמונליות ולספוג ביקורים מהמכרים שלנו למרות שאנחנו גמורות. לפעמים לספוג ביקורות, לבכות ולהמשיך. לטפל ביילוד מבלי לקבל הוראות לפני לכל האימהות ליילוד ראשון. אתן מדהימות!! כמה חוזקה!! תודה לה׳ על הכוחות שהוא שולח לנו גם בזמן הריון אנחנו עוברות בדיקות פולשניות לפעמים ומתמודדות. אני פה לומר לכן שאתן צריכות להנהיג את המדינה אני ממש לא צוחקת אל תשכחו לעולם כמה אתן חזקות ❤️❤️❤️
הריון ולידההריון ולידה
💬0 תגובות👍10 לייקים

תגובות (0)

אין תגובות עדיין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פוסט פריקה אני פחות משבועיים אחרי לידה ולמה כל הזמן אני צריכה להיות גיבורה ולהסתדר עם הכל לבד חייבת לציין שבעלי הכי עוזר בעולם הוא חוזר מהעבודה(גמור) באזור 5 וחצי ועוזר עם ארוחת ערב מקלחות הכל, והוא טס היום עד יום רביעי לטיסה מהעבודה משהו שלא היה אפשר לדחות או לבטל ולא חשבתי שיהיה לי ככ קשה (שוב כי תמיד אני גיבורה ומסתדרת עם הכל) אבל די לא בא לי כבר שכחתי שילדתי אני עם 3 ילדים בבית לבד שאחת מהם היא תינוקת פיצית שכמובן שאין לה עדיין סדר יום והיום נגיד איך שבאתי לקלח את הגדול היא התחילה לבכות ואז הוא התחיל לעשות סצנות בא לי שיפנקו אותי שידאגו לי ולא לדאוג כל היום לכל העולם ואישתו (מתוך בריאות שלמה!!) ומבחינת עזרה אין ככ מי שיעזור לי יש לי גיסה בת 18 אבל היא עסוקה מעל לראש ולא אוהבת לבקש טובות מחברות/שכנות וכו'... וזה רק הכנה לזה שהוא עוד חודש טס ל3 וחצי שבועות(שוב טיסת עבודה שאני ממש סבבה עם זה שהוא טס, כל שנה אני נוסעת איתו והשנה אני עוד מתלבטת כי אני חושבת שזה מורכב לטוס עם 3 ילדים אבל זה כבר לפוסט אחר...אבל אחרי היום הזה לא יודעת איך אני אעבור ככה 3 שבועות לבדדדד) אשמח לטיפים איך מתמודדים🙏🏻
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬6 תגובות
סיפור הלידה שלי! שבוע 36 הרופא אומר לי תתחילי לנסות דברים טבעיים כדי לזרז. התחלתי לסחות חלב קצת קצת. לעשות רפלקסולוגיה אצל מישהי לזירוז וכך עבר לו יום ועוד יום והרגשתי ששום דבר לא קורה. התחלתי לקחת טיפות של פלור ופורטוקל של דוקטור קיי להשראת לידה מרכך את צוואר הרחם ויש צירים עושה אותם אפקטיביים. אחר כך ליאל מהקבוצה הביאה לי טיפות הרב מירושלים גם לזירוז ושום דבר לא קרה. שבוע 37 הופיעה לו ביום חמישי וביקשו מאיתנו לבוא לבית חולים לראות מה קורה לגבי זירוז. אנחנו עולים לשערי צדק ומ9 עושים מוניטור, אולטרסאונד והכל היה תקין ברוך ה'. ומישןמה חיכנו שעות לרופא מתיש ברמות, ומי כמוכם יודעות שעולים לבית חולים משחחרים משם רק אחרי מלא שעות. מפו לשם רק ב5 הרופא קיבל אותנו ובאמתע שהוא מדבר איתנו קראו לו למשהו דחוף, הוא פשוט קם והלך ולא חזר. מפו לשם אחרי שעה וחצי העבירו אותנו לרופא אחר. שאותו רופא אמר לנו תראו הכל תקין אין צורך לזרז ב38 ניראה אם לזרז ואם לא אז ב39 יש לנו זמן🥵. אני שמעתי את זה יצאו לי האוזניים מהמקום. אמרתי לו מה 39 אתה רציני איתי? אומר לי כן!! שחרר אותנו ומיד שיצאתי מהחדר התחלתי לבכות מתסכול. יצאנו לכיוון הקבלה והתקחקנו מאנשים אני בוכה את חיי אומרת לבעלי בשביל מה עלינו אנחנו פו מ9 בבוקר ומחכים כמעט 8 שעות בשביל שהרופא הזה יגיד לי לסחוב עד39??? יכולנו לעשות את זה במרפאה!! ההיא בקבלה הביאה לי טישו😅 למה הנזלת הגיע לי כבר עד לסנטר.🫣. אמרתי לבעלי שכבר היה ממש חסר סבלנות... אני הולכת לדבר עם האחות אתה רוצה ללכת תילך!!! ופשוט נכנסתי.. כולי בוכה ניגשת לאחות שקיבלה אותי והיא שואלת מה קרה למה את ככה? אמרתי לה אנחנו פו מ9 בבוקר עלינו כעיקרון להיכנס לרשימת המתנה לזירוז והרופא פו אומר שלא עכשיו רק עוד שבוע שבועיים. היא מסתכלת עלי אומרת לי תרגעי שניה חכי טישו שתי מים. מה *את* אותה לעשות עכשיו? בדש על את!! לא מה בעלך רוצה! לא מה הרופא אומר! אמרתי לה 'לפי ההלכה אסור לי לבקש זירוז רק אם הרופא קובע שצריך. אבל אני רוצה ללדת כבר אני לא רוצה לקבל זירוז עוד שבוע ספרתי לה על הלידה המזעזעת הקודמת שהייתה לי. ואמרתי לה אני רוצה ונושאת לקבל לידה טובה וחדשה. אמרה לי את רוצה שנעשה סטריפנג? ודיקור סיני? אמרתי לה אני מעדיפה להיות פו עוד שעה אחרי היום הקשה הזה שהלכה לי התחת מלשבת ולחכות לרופא הזה לפחוט שאני יצא מפו בהרגשה שניסיתי עוד משהו. בדקה לי פתיחה 2 היה ו80 מחיקה עשתה סטריפלינג קצת כואב אבל ניסבל ממש. הבאה מישהי שעשתה לי דיקור סיני. וזהו הלכתי הביתה בהרגשה טובה שלפחות ניסיתי. בדרך לבית מותשים התחילו לי קצת כאבי גב אמרתי לבעלי ניראלי הגב התחתון ניתפס לי והמשכנו לנסוע. הלכנו לאכול פיצה חזרנו לבית אני עם כל הסירחון עולה למיטה עם 0 כוחות בלי להבין שאני מהבוקר יושבת וזה מסריח ככה לעלות למיטה וניזרקת מ8 בערב ועד 12 בלילה. בעלי לא הבין כל כך על מה העייפות אבל למי אכפת??!! ב12 קמה פספסתי את הפרק של האח הגדול אז השלמתי פערים. וב1 אוכלת שותה. הרגשתי בחילות והצשכתי לראות. תוך כדי אני מרגישה ציר ואחרי 20 דקות עוד ציר ובגלל שזה משהו שכבר היה לפני לא ייחסתי לזה חשיבות. פתאום תוך כדי קולטת שזה מצטמצם ל10 דקות ואז בתוך שניה ל5 דקות ואז ל2 וילה שוב ל10. אמרתי ילא ניכנס להתקלח, נישתה ונחזור לישון אולי העיפות עושה לי התכווצויות. מתקלחת מרגישה קצת את הצירים... אחרי שעה רואה שזה ממשיך ואמרתי נו מה הסיכוי שזה אמיתי בטח מרוב שאני רוצה ללדת הגוף סתם מתכווץ לו. ואחרי 3 שעות מתחילה להבין שאולי יש פו משהו וסובלת את זה בשקט ב6 אני מעירה את בעלי אומרת לו תישמע יש לי כאבים זה קצת מתחיל להיות לא ניסבל. אומר לי שזה ממש כואב תעירי אותי אמרתי לו שאני מ2 עם כאבים. ישר קם הסתכל עלי לראות שאני לא צוחקת ואני רצינית. ואז מיד התחיל ציר ניפתחו לו העניים כמו ינשוף והבין שאני רצינית וזה לא עוד סתם עליה לבית חולים. ישר התלבשנו הפעלתי את הטאנס של הצירים השכרתי מיד שרה והוא מעולה! ועזר לי ממש אגב!! שמנו את הקטנה אצל חמותי. ונסענו בדרך היו צירים צבתתי את בעלי מכאב אבל הוא הוא היה בטוב עם זה😅. הגענו והיה לי ציר מזה חזק הרופא אומרת ניראלי היא בלידה פעילה. הכנסו אותי לחדר מיד מוניטור בדיקת פתיחה באתי עם 3 וחצי. מחכים לחדר לידה. צפו לשם ניכנסנו לחדר לידה. קבלתי חדר לידה ענקי ויפה ממש. פלזמה ענקית. והרופא הייתה בלחץ נוראי להכניס לי אפידורל אמרתי לה בואי נחכה שיהיה פתיחה 4 שאני ידע שבטוח אני הולכת ללדת היום. היא אומרת לי מותק את יולדת היום וצחקה. וגם בעלי צחק חייתי באשליה שזה עוד לא וסתם. בקשתי מבעלי שנשים שירים. והתחלנו לרקוד אחרי 10 דקות בודקים וילא 4 ס''מ. מזמנים מרדים. ואני התחלתי לבכות נזכרתי בלידה הקודמת שהאפידורל לא עבד לי. ותוך כדי האפידורל יש ציר ואני נושכת את השפתיים מכאבים .... ופתאום התחלתי לשקשק מהמחט. ברוך השם עבר שכבתי במיטה ומחכה שהוא ישפיעה. ותוך כדי אומרת שמות של צדיקים מתפללת ומבקשת מסבתא שלי עליה השלום שהאפידורל הפעם ישפיעה!! ברוך ה' אחרי רבע שעה הבנתי שהוא מתחיל לעבוד צד אחד עובד מעולה צד שני רדום אבל חיכיתי עוד ואחרי חצי שעה הבנתי שהכל רדום לי ואין שמחה יותר גדולה מזאת. והסטלה מתחילה האפידורל מרדים ברמות כיף להרגיש בסטלה ששום דבר לא כואב. משתפת את בעלי בסטלה שלי והדיבור שלי ניהיה איתי כזה כמו אחת עם סמים אבל זה היה לי כיף. אחרי שעתיים בודקים פתיחה 5 וחצי. אחרי שעה עוד פעם וזה נישאר אותו הדבר. רוצים לשים פיטוצין והרופאה אומרת בואו נחכה עוד שעה. בנתיים עושים לי סטריפלינג ובטעות נפקעו המים. מפו כבר בעלי היה אסור עלי והיה לי קצת קשה כי רציתי שיהיה עוד קצת איתי. המיילדת התנצלה ואני ובעלי נפרדים בחיוך חמודי כזה. אחרי חצי שעה בודקת רואה 7 ס''מ. אחרי חצי שעה אני אומרת לי שמעי אני מרגישה כאילו הראש שלו זז לי למטה והתחילו לרעוד לי השפתיים. היא בודקת אומרת לי תלחצי ק
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות❤️1 אהבה👍1 לייקים