וואי בנות אני רוצה לפרוק ותגידו לי מה אתם חושבים על זה .. כי לי כבר נמאס מההתנהגות של בעלי.. כל שבת אנחנו הולכים להורים שלו לקידוש וגם באים בשבת בבוקר לאכול ולפעמים נשארים שמה עד מוצש בקיצור כל שבת כמעט יוצא שיש בנינו חילוקי דעות ואז זה יוצא וויכוחים ביני לבין משפחתו.. לא משנה מה אני אגיד אני מרגישה שאסור לי להגיד מה שאני חושבת ואם אני לא בדעה שלהם הם קוטלים אותי ואמרתי לו את זה והוא לא מבין .. יש לנו תינוקת בת 10 חודשים נגיד היום במוצש עוד פעם היה ויכוח בין אמא שלו לביני.. אני עובדת ערבים כל יום משעה 4 עד 10 בלילה ואני שמה את הילדה אצל חמתי וגיסתי שגרה אצלה עם חמשת ילדיה והן שומרות לי עליה עכשיו בעלי אמור ללמוד קורס של מקצוע מסוים בחודש הבא אמור להתחיל.. והוא קבע שזה יהיה בערב אז אמרתי לו שהוא לא יכול בערב כי אני חוזרת הביתה בשעה 10 וחצי בלילה ולא הגיוני שהילדה תהיה אצל ההורים שלו עד שעה כזאת.. עכשיו הוא לוקח אותה ב 8 הביתה מאצל ההורים שלו.. בקיצור אז אמא שלו אומרת לי בטונים גבוהים מה הבעיה שהוא ילמד בערב אז עניתי לה שהיא לא יכולה להשאר אצלכם עד שעה כזאת מאוחרת.. ואז היא התחילה להרים את הטון ואמרה למה איפה היא היא ברחוב ?? אמרתי לה מה קשור? למה הילדה צריכה ששני ההורים שלה לא יהיו איתה בשעות הערב ואז בעלי שמע את הויכוח ואמר לי די תעצרי את הויכוח ובואי נלך .. ואז הלכנו וכל הדרך רבתי איתן פיצוצים על זה.. אמרתי לו זה ניראלך הגיוני שכל פעם שיש ויכוח ביני לבינם הוא עוצר אותי ומפסיק את הוויכוח אז אמרתי לו שהוא גורם לי להרגיש שאסור לי להגיד כלום ואסור להגיד את דעתי גם אם יש חילוקי דעות אני צריכה להסכים איתם בשבילו.. אמרתי לו למה אתה נותן לי להרגיש ככה למה אתה מבטל אותי ??? אז הוא אומר לי לא הייתי בשום צד פשוט שמעתי שהטונים עולים אז עצרתי את זה והעדפתי שנדבר בבית בארבע עיניים ולא לריב מול כולם שמה.. אמרתי לו שזה צביעות בעיניי כי מה אסור לי להגיד את דעתי אז הוא אמר שהוא לא רצה את הוויכוח בינך לבין אמא שלי.. והוא אמר לי שאני הרמתי את הטון קודם אז אמרתי לו שהוא עיוור והיא התחילה להרים עליי את הטון והוא עדיין בדעה שלו .. בקיצור אמרתי לו שאותי לא יבטלו וזה בסדר שיש חילוקי דעות ולא להסכים ולמה כל פעם צריך לעשות מה זה ביג דיל אמרתי לו שזה לא נורמלי ההתנהגות שלו וכל פעם הוא מצדיק את המשפחה שלו ואת אמא שלו אז אמרתי לו אז יאללה בוא ניפרד כי כל פעם זה קורה וזה לא נעים לי להרגיש כל פעם אשמה ושאני הלא בסדר אמרתי לו שזה מה שהוא נותן לי להרגיש אז הוא חזר ואמר בסך הכל רציתי למנוע את הריב בניכם ובקיצור אני לא מקבלת את הדעה שלו והוא לא את שלי.. שנינו ראש בקיר אז עדיף להפריד כוחות מה אתן חושבות על זה ?? בעיניי זה לא נראה לי הגיוני ההתנהגות שלו ושל משפחתו כל פעם הוא גורם לי להרגיש שנואה ושאסור לי להגיד את דעתי כי אז קוטלים אותי ונהיה ויכוחים ולא באלו על זה.. אז אמרתי לו אז סבבה אני יותר לא אדבר איתך ולא עם המשפחה שלך עם כזה יחס.. לא מגיע לי שיבטלו אותי מי הוא בכלל ?! שילך עם אמא שלו ומשפחתו סליחה על האורך בנות ותודה למי שקראה עד פה