הפוסט הזה מיועד למי שיש לה כוח לחפירה ולהעניק עצה תבונה מבלי לשפוט לרגע ( אציין שתינו הורים טובים לילדים שלנו) אז ככה .. נשואים 4 שנים. מאז ומתמיד היה אלימות בנישואין שלנו. נפרדנו וחזרנו נפרדנו וחזרנו. תמיד שחזרנו אלה היו הבטחות שהכל ישתנה מפינו אך לעולם לא הלכנו לטיפול כל שהוא. עברו להם השנים ויש לנו ילד בן שנה ושלושה ואני בהריון מתקדם לקראת לידה. כרגע אנחנו פרודים כבר תקופה של 8 חודשים כמעט הבן אדם יושב בכלא על אלימות כלפי. אנחנו בהליך גירושין וממש אוטוטו יש לנו משפט לענייני סידור הילדים מזונות וכו׳, תמיד שהוא מתקשר מהכלא לדבר עם הילדה ולהתעניין בהריון אני עונה לו בקיררות ומבהירה לו שאני 100% רוצה להתגרש . הוא מצידו אומר שהוא לא רוצה להתגרש אבל אפעם לא פתח את זה לעומק. בשבוע האחרון הוא מתקשר ומנסה לומר לי שהוא רוצה ללכת לטיפול לטפל בבעיית האלימות שלו ולנסות לחזור. הוא ציין שהוא לא יחזור לחיות איתי באותו הבית אבל הוא יעבור לגור קרוב אלינו יפרנס אותי ואת הילדים ויהיה איתם מלא. הוא לא רוצה להתגרש מבלי לנסות באמת את הנישואין האלה אחרי טיפול. עכשיו הבן אדם בכלא תקופה של מעל לחצי שנה אני די מאמינה שהוא למד את הלקח שלו והוא באמת לא יעז להרים יד שוב על אישה. (הייתה אלימות פיזית לכל דבר) עכשיו אני כל השבת בקושי ישנה ורק חושבת וחושבת מה נכון לי לעשות. יש לנו אוטוטו שתי תינוקות בתמונה . עכשיו אם הייתי טלית שכולה תכלת בנישואין האלה הייתי אומרת זיבי לא רוצה לנסות לקחת את הסיכון הזה איתך. מה שמדגדג לי זה שאני יודעת שלא הייתי 100% הייתי מתעצבנת עליו מהר. מפוצצת יציאות על שטיות. לפעמיים מעיפה לו סטירה גם או זורקת עליו נעל וכאלה.. בקיצור מזלזלת בו מלא. לעומת זה.. הוא היה אחלה בעל אם לא היה לו את בעית האלימות. הוא לא מסתיר דבר הכל תמיד גלוי לעיני. אם זה פון. או זה איפה הוא נמצא . וכו. מכבד אותי ליד המשפחה שלו ובכל סביבה אחרת. מביא לי כל מה שאני רק מבקשת ולא מונע אף פעם. עוזר בבית ( למעשה היה עושה הכל בבית, כביסה. שטיפה. קיפול. כלים. קניות) נמצא מלא עם הילד שלנו. לא יוצא עם חברים מעדיף תמיד לצאת איתי וגם אם יוצא דואג לשלוח לי תמונות ולעדכן. ממש גבר טוב לכל דבר שכל אישה הייתה רוצה רק שיש לו את דפאקט האלימות! ובואו אני מדברת על אלימות רצינית הוא יושב בכלא. אני לא מקלה בזה ראש. העניין הוא שהוא נשמע לי קצת אחרת מכל הפעמיים שחזרנו. כל פעם זה היה בהקלת ראש נחזור ואני אשתנה. הפעם הבן אדם מדבר אחרת לגמרי. אומר אני לוקח טיפול אני לא חוזר אליך עד שאני מטפל בעצמי ואם אראה שהבלגן קורה ביגללך אני קם ונותן לך גט. אף פעם הוא לא רצה ללכת לטפל בעצמו והיה מפיל את ההתנהגות הזו על כל מיני דברים וזורק סתם באוויר שיטפל.הוא ממש סובל בכלא ( מן הסתם) ואומר כמה הוא מצטער מתקשר בוכה שהוא הרס לילדים שלו את המשפחה ושהוא עשה טעות שמצטער עליה מאוד ושמודע לבעיה שלו ושלא פעם כהוגן. הוא כל-כך סובל שם שאני כמעט בטוחה שלא יעשה שום דבר שיכניס אותו לשם שוב . הבעיה היא שאני באמת לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת אם שווה לי לקחת סיכון כזה שאם הוא באמת ישנה. אני מלאת מחשבות. אשמח לדעת אם מישהי מכירה גברים שבאמת השתנו וגם לשמוע את חוכמתכן ונסיונכן בנושא
זוגיותזוגיות
💬53 תגובות

תגובות (53)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בספטמבר 2023 בשעה 18:10
להשתנות זו דרך ארוכה. אולי כמה שנים.. אולי מעל עשור, אולי מעל שני עשורים. ולפעמים גם אז זה לא משתפר ולא נוצר שינוי. האם את מוכנה לחטוף עוד מכות תוך כדי הדרך? אז הוא עוזר בעבודות הבית ואלים כלפייך. נשמע כמו מלכודת דבש.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בספטמבר 2023 בשעה 18:21
אני מאמינה בשינויים אבל אני לא הייתי לוקחת סיכון לרגע אחד לחזור לבן אדם שאלים לא בגלל שאני לא הייתי רוצה לנסות אלה בשביל הילדים שלך הם לא צריכים יותר מאוחר לחוות את זה שוב במידה ולא ישלוט על עצמו ויותר מזה אני אגיד לך את עברת את התקופה הכי קשה התגברת והבנת שלחיות בלעדיו יותר בריא לך ולילדים אל תכנסי לזה שוב אם לא בשבילך אז בשביל הילדים הקשר שלכם יכול להישאר טוב בתור הורים אבל לא ״כביחד״ יש אנשים שהם פשוט עושים טוב מרחוב ורע מקרוב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בספטמבר 2023 בשעה 18:35
טוב, אז אגיב גם בחפירה- אומרת מראש. ״אם הייתי טלית שכולה תכלת בנישואים האלה הייתי אומרת זיבי לא רוצה לנסות לקחת את הסיכון הזה איתך.״ זה ^ המשפט שהכי עקצץ לי לקרוא. נשאלת השאלה למה לא היית רוצה לתת לזה הזדמנות אם היית מרגישה שהיית טלית שכולה תכלת? את בעצם כרגע שוקלת את כל הנושא של לתת הזדמנות מתוך מה? רצון אמיתי להיות איתו, או שאולי זה מתוך איזו שהיא האשמה עצמית? תראי, אני לא אייעץ לך מה לעשות מהסיבה שאני חושבת שזה נושא לאיש מקצוע שיעמיק קצת מעבר לפוסט, אבלללל, אני כן הייתי אומרת לך לנסות לחשוב עם עצמך קצת מאיפה ההרגשה הזאת שלך מגיעה. אלימות כלפייך היא לא אשמתך. פוצצת יציאה? סבבה. לגיטימי שתקבלי פרצוף או אפילו איזו הערה עוקצנית, לא מכות. את מתארת מצבים שגם את היית אלימה כלפיו ונשמע שאת לוקחת עליהם אחריות. נשמע שבכללי הזוגיות שלכם הייתה מלאה בהרבה רגשות של כעס ועצבים בלתי נשלטים. אולי זה היה הדדי לרמה מסוימת ולכן את מפיצה בעצמך לקבל אותו? לנסות? תביני משהו. זה שגם את טעית- לא אומר שאת מחויבת לרצות להמשיך איתו את הקשר. אם את מחליטה להמשיך את הקשר , זה אמור להיות כי את רוצה, כי את מאמינה בו, כי את מוכנה לכל התהליך הזה. והסכמה לדבר כזה צריכה להיות מוחלטת מול גבולות מאוד ברורים. לפני שהגבולות יהיו מולו… מול עצמך. מתי *את* אומרת די? ממה שנשמע ומאיך שאת מספרת נשמע שבגדול הוא לוקח אחריות ומוצא פתרונות שיגרמו לך להרגיש בטוחה, כמו לא לשהות איתך באותו בית וכו׳ . לדעתי זה רעיון טוב במידה ואת בוחרת לתת צ׳אנס. עכשיו לשאלתך. האם אני מכירה גברים שהשתנו? כן למען האמת. אני מכירה זוג, שהמערכת יחסים הייתה מאוד אלימה בניהם, זה היה הדדי (היא הגנה על עצמה, לא התחילה מעולם) אבל כמובן שעצם היותו גבר הוא היה גומר עליה ולא להפך. הוא היה מכור לכל מיני חומרים, ביום שהגיעה אליו והחליטה לבטל את העסקה הוא השתנה 180 מעלות וכך עד היום. לא נגע יותר בשום דבר הלכו לטיפול זוגי ומאז אין אלימות והם מאושרים יחד. לא רבים כמעט. כמובן שיש סיפורים כאלה. אבל זאת הייתה החלטה הדדית. כדי שזה יעבוד זה צריך להיות הדדי. זה לוקח זמן. ואת צריכה גם לרצות את זה מצדך, כי גם לך יקח זמן לבנות את האמון מחדש. החלטה כזאת זה לא ביום. הרבה התבוננות פנימית, התייעצות עם איש/אשת מקצוע, וכמובן טיפול זוגי יעזרו לך לקבל קצת יותר אור על הנושא. מאחלת לך בהצלחה ושלא תצטרכי להתמודד עם דבר כזה יותר בחיים. ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי2 בספטמבר 2023 בשעה 18:40
בנות אני חייבת לציין האלימות לא הייתה כל פעם שהייתי מפוצצת יציאה ובכל פעם שהיו עצבים. זה היה קורה שהדברים היו מגעים לרמה מאוד מכוערת מצידי ומצידו. אין שום הצדקה אני יודעת לכן קמתי והתלוננתי עליו.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך