תקשיבו אני חיה בהזיה. אני פרודה כבר חצי שעה אוטוטו והפרוד שלי בכלא עקב אלימות קשה ואיום לרצח. היום קראו לי לשאלון לדעת אם הוא מתאים לשחרור של מאסר בית או שיקום במוסד סגור. ותוך כדי היא שאלה אותי אם אני מעוניינת לשקם איתו את היחסים . אמרתי לה שממש ממש לא ואני רוצה להתגרש. היא צחקה ואמרה לי שזה מעניין כי הוא טוען שאתם עוד תחזרו והוא רוצה לחזור. עכשיו אני גם בהריון. והיא אמרה לי שהוא אמר שהוא רוצה להיות איתי בלידה... כמובן שאמרתי לה שזה רק מחזק את הפחד שלי שהוא ישתחרר ויזיק לי כי הוא אובססיבי אבל מה פאקונג נדפק עם הבן אדם???? ואמאלה איךךך נפלתי על פסיכי כזה?? איזה בן אדם שיושב כמה חודשים בכלא חושב על לחזור למי שהכניסה אותו לשם? ותגידו יש לו אפשרות להיכנס איתי לחדר לידה במידה והוא ישתחרר מבלי שאני רוצה? תקשיבו חרדה. אפילו להתגרש ממנו אי אפשר. הוא עושה לי ובטוחה שגם יעשה את המוות בגירושין ולא יתן גט. יש אופציה להכריח גברים כאלה להביא גט?

בת שנה עם קילופים בקרקפת מה עושים איך הדבר הזה עובר ?

כדי להגיש בקשה לשמירה לאיזה רופא תעסוקתי צריך לפנות?

אה תינוקי מה נשמע? מתי אתה מתכוון לצאת?

ילדתי😊🥳 שבוע 39+0 אז הנה סיפור הלידה שלי-😊 במוצ"ש הגעתי עם צירים נסבלים למיון ובדקו אותי, הייתי פתיחה 2.5 השאירו אותי במוניטור הרבה זמן ולאחר מכן אמרו לי להסתובב בבית חולים כדי לראות אם משהו יתקדם. כשחזרתי בדקו שוב ונשארתי פתיחה 2.5...ללא התקדמות.. שיחררו אותי הביתה. הגעתי הביתה ב 7 בבוקר, נכנסתי לישון וקמתי אחרי שעתיים-שלוש מהצירים שקצת התגברו אבל לא התרגשתי, אמרתי אני אנסה למשוך כדי שלא יחזירו אותי. בינתיים נכנסתי להתקלח וכשיצאתי פתאום כל ציר הפך להיות כאבי תופת, ואני בוכה ונבהלתי כי הייתי לבד בבית, בעלי יצא. מיד התקשרתי אליו והוא טס חזרה הביתה, הזמין אמבולנס והם הגיעו מהר ולקחו אותי למיון, הגעתי תוך רגע למיון בדקו אותי, אני פתיחה 6!!! הייתי בהלם, התקדם מהר ממש!! מיד הכניסו לחדר לידה ושאלו אם אני רוצה אפידורל, אם כן אז עכשיו אחרי פתיחה 6 כבר לא נותנים!! אמרתי שכן ובינתיים הציעו לי לקחת גז צחוק עד שיגיע המרדים, לקחתי, התמסטלתי והתמכרתי😊 הכאבים היו קשים ממש, אבל בעזרת הגז צחוק+ אמא שלי, ואחותי שעשו לי עיסויים תוך כדי ובעלי שתמך בי ממש הרגשתי שאני מצליחה. וכשהגיע המרדים סימנתי להם שאני לא רוצה בסוף אפידורל!! כל כך גאה בעצמי שהקשבתי לגוף שלי למה שאני באמת צריכה ורוצה! ואז המיילדת ואמא שלי אמרו שכדאי לשנות תנוחה כדי שיזרז קצת, והייתי על הבירכיים נשענת על משענת המיטה עם הגז צחוק וצורחת לתוכו את החיים שלי! ואז אני שומעת את המיילדת אומרת היא פתיחה 8! אמרתי לעצמי וואו אלופההה עברת כבר כמעט הכל, עוד קצת את יכולה ואת אלופה!! ממש אחרי קצת זמן אני שומעת שהיא אומרת שאני פתיחה מלאה!! כל כך עזר לי לשמוע את זה! ואז הרגשתי לחץ, וחשוב לי לציין שלכל דבר שאמרתי או סימנתי כולם הקשיבו לי, זה היה לי כל כך חשוב להישמע! לחצתי וכאב לי רצח וצרחתי את החיים ואז המיילדת אמרה לי רגע לעצור, אז הקשבתי ועצרתי. ובציר הבא לחצתי שוב, ושמעתי אותה אומרת שציר הבא הוא בחוץ וכל כך שמחתי!! ובציר הבא לחצתי והופהההה הוא בחוץ!! אני בהלם!! עשיתי את זה!! ללא אפידורל!! מבחירה שלי!!!!!!! וואווו אני אחרי זה! לידה חלום ב"ה. אחרי שלידה הראשונה שלי היתה חווויה ממש קשה עבורי, להפך ממה שקרה בלידה הזאת. רציתי אפידורל ולא השפיע עלי!! והיתה לי חוויה נוראית. ועכשיו הכל קרה כל כך טוב ולטובה!! אני שמחה לשתף אתכן את הסיפור שלי♥️ ושתדעו שהכי חשוב לא משנה מה- זה לדעת מה באמת את מרגישה, מה את רוצה באמת! להבין שהגוף הוא שלך ושאת מחליטה לעצמך ואת יודעת מה את צריכה♥️

פורקת😔 ב"ה אני בהריון בחודש 9. נמצאת בשמירה כבר מהתחלת ההריון. אני נמצאת בעבודה שלי כבר משו כמו 11 שנים. בחודש 6 הייתי מאושפזת למשך 5 שבועות. בזמן הזה בקושי שמנהלות שלי וחברות לעבודה התעניינו בי עד שיצאתי מהקבוצה של העבודה ואז פתאום התחילו לשלוח הודעות ולהתעניין בי. (כולם ידעו שאני מאושפזת ונמצאת בשמירה) עכשיו גם שאני בבית אף אחת פשוט אף אחת לא מתעניינת בי. ושמישהי שמה היתה חולה תמיד אני הייתי שולחת לפחות הודעה. או משו. עכשיו אני יודעת שכל אחד עם החיים שלו אבל זה מתסכל כאילו מה אנחנו מלא חברות בעבודה יושבות ביחד יוצאות להפסקות יחד. ושלא תגידו שאני לא מנסה ליצור קשר. אני דווקא כן שולחת להן הודעות ומציעה להן לבוא אליי הביתה ואין קול ואין עונה. פשוט מרגישה רע עם זה ולא בא לי לחזור אחרי החל"ד לשם. לא שאני חוזרת בשביל החברות אבל עדיין.. יהיה לי קשה לעבוד ככה. מישהי שעברה מצב דומה לשלי?😫😫😫