היי, אני יכולה להגיד לך ולעודד אותך שאם אני עברתי לידה כל אחת יכולה.. כמה ימים לפני הלידה התחלתי ממש לפחד, ולהלחץ ולדאוג, ומה לא? אבל ממש דיברתי לעצמי ואמרתי לעצמי.. אלוהים לא העניק לנו סתם את הזכות הנהדרת הזו שאישה יכולה ללדת. זה דבר מדהים, מעצים.. אני מאוד מבינה לליבך , אני יכולה לספר לך שאני אמנם יצאתי עם תפרים, אבל במהלך כל שלבי הלידה הייתי אופטימית מאוד, וכל פעם שכאב לי ציר התרגשתי עוד ועוד ועוד. תשימי בראש שלך שאשכרה מה שגידלת ב9 חודשים בתוך הבטן שלך, עוד שניה יהייה איתך.. ומה לא תעשי בשביל שתראי אותו?! תתגברי על המחשבות השליליות שלך עם מחשבות חיובית יותר. תזכרי שלכל שאלה יש תשובה. אחרי שילדתי אמרתי , נכון שזה נחשב טראומטי, אבל בכל זאת זו חוויה לכל החיים.

וואו כמה שאני מבינה אותך... זה הלא נודע הכי מפחיד שהתמודדתי איתו בחיים! בדיוק דיברתי עם חברה שילדה לא מזמן ודיברנו על זה שאחרי הלידה הרגשנו אלות, כל כך עוצמתיות שכלום לא יכול עלינו! לדעתי מה שהכי עוזר זה לבוא ממש מוכנה. לקרוא המון על לידות מגישות שונות- לידה טבעית, לידה התערבותית וכל מה שביניהן. לדאוג שיהיה איתך בחדר לידה מישהו שגם קרא הרבה ויודע. זה יכול להיות בן זוג/אמא/חברה או דולה, לא ממש משנה...