היי, התייעצות/פריקה אני עובדת במשרד החינוך. יצאתי לחופשת לידה ואני מאריכה אותה. המנהלת שלי אמרה לי שהיא רוצה לדעת אם אחזור לעבוד בתנאי עבודה שלי (עובדת עד רבע ל5, מרחק של 40 דק מהעיר שלי), שאלתי אותה אם למחליפה שלי יש משרה גם אחרי שהיא אמורה להחליף אותי כי אני עדיין לא יודעת אם אחזור לעבוד. המנהלת פתאום התהפכה עליי והתחילה לצרוח, אבל באמת לצרוח, כל מיני דברים שלא הקשבתי מרוב השוק. עצרתי אותה ואמרתי לה שאני לא מוכנה שיצעקו עליי ככה והיא עצרה ואמרה סליחה שצעקה כי התלהטה והמשיכה לדבר בטון גבוה ובתוקפניות שאני לא יכולה להגיע באמצע שנה וםתאום להגיד לה שאני לא ממשיכה ושהיא צריכה להערך לזה מראש. ניסיתי להסביר לה שכרגע אין מסגרת לבן שלי ואני לא יודעת אם אמצא לו מסגרת ומבחינה חוקית אני לא אמורה להחזיר לה תשובה שלילית אן חיובית כרגע, כי המשרה צריכה להיות שמורה לי. אם אמצא מסגרת אז אחזור אבל אם לא אמצא אז לא אוכל לחזור. היא ממש התעצבנה עליי שאמרתי כאן את הזכויות שלי ואמרה שמבחינה חוקית אני צודקת אבל מבחינה אתית ומוסרית אני ממש חצופה ולא יכולה לדפןק אותה. ןכאן היא כבר ממש פגעה בי - היא אמרה שכשאני באתי אליה לריאיון עבודה זה היה אחרי שלא העבירו אותי סטאז במקום שבו עבדתי (אחכ עיררתי למשרד החינוך וקיבלו את הערעור שלי) והיא האמינה בי וקיבלה אותי לעבוד והייתה לה אינטואיציה טובה שכיום מתבררת כאינטואיציה גרועה!! הייתי בשוק שמנהלת, אשת חינוך, אומרת ככה לעובדת שלה. מהצעקות שלה לא נבהלתי, אבל כשאמרה לי שהאינוטיאציה שלה התבררה כגרועה זה היה נשמע לי אמירה של ממש רצון לפגוע בי ולהעליב אותי. התחלתי לבכות ואמרתי שנפגעתי ממש ממה שאמרה. אמרתי לה שאני מעריכה את המתיא ומעריכה את זה שהיא קיבלה אותי לעבודה כשהייתי צריכה ואם היא דוחקת אותי ככה לפינה להחזיר לה תשובה עכשיו אז התשובה שלי שאני לא אחזור לעבוד. אחרי 5 דק היא התקשרה ואמרה שמי שהיה איתה בחדר הסביר לה את כוונתי ושהיא תקבל כל תשובה שאני אגיד, פשןט הם נמצאים בכל כך הרבה לחץ וסטרס ואם אני לא אחזור לעבוד ואודיע על זה באמצע שנה זה ידפוק אותה ושהיא קיבלה אותי לעבוד כי הייתה לה אינטואציה טובה ושהיא תשמח שאני אחשוב על זה עד יום ראשון. אמרתי לה שמאוד נפגעתי מזה שהיא אמרה שהאינטואציה שלה התבררה כגרועה והיא אפילו לא התנצלה על זה. לבסוף אמרתי לה שאחזיר לה תשובה בראשון. אז כתבתי את זה א' כדי לפרוק. אני מספיק אחרי לידה והורמונלית ונפגעתי ברמות מהמשפט הזה. ממש קשה לי להשתחרר מהשיחה הזאת. ו-ב' כדי לשמוע את דעתכן בנושא. לדעתכן כדאי לי להודיע מראש שלא אחזור לעבוד (עוד לא יודעת אם אני רוצה לחזור או שלא) או שאחליט כשאחליט (לא לדפוק את המערכת, אבל גם לא לתקוע את עצמי)?