בעלי קיבל חופשה קטנה מהמילואים הסופש. מחר בצהריים חוזר לצבא. אני שבוע 37+2 ופתאום התחילו לי עכשיו צירונים כאלה ולחץ בטוסיק. לא משהו לנסוע איתו לבית חולים. אבל אני תוהה אם זה סימן ללידה ולהגיד לו לבקש להשאר בבית. התפקיד שלו בצבא חשוב ועם צירונים אפשר להיות גם כמה שבועות טובים. אז אני לא רוצה לבקש סתם. אבל אני קצת פוחדת שאני אלד פתאום הרבה יותר מהר כי זו לידה שלישית. מה אומרות?

אתמול עברתי גרידה לצערי שבוע 12 אמרו מהבית חולים לחזור במקרה של כאבי בטן חריגים, היום היו לי כאבים וממש כמה שעות התלבטתי אם ללכת או לא כי זה סיפור שלם ללכת שוב לבית חולים בסוף אמרתי לעצמי עדיף ללכת, הגעתי ואחרי בדיקות דם ושתן שיצאו תקינים שמעתי את הרופא מדבר עם האחות ואומר לה הבדיקות דם תקינות והאחות הוסיפה כן גם הבדיקת שתן תקינה בזלזול גדול הרגשתי מזעזע הרגשה של למה באתי למרות שבאמת היו לי כאבים חזקים מאוד נתנו לי שלוש סוגים של משכך כאבים כלום לא עזר ואז נכנסתי לרופא ועוד לפני שהוא בדק אותי הוא אומר נו את רוצה להתאשפז בחצי חיוך אמרתי לו מקווה שלא צריך וידעתי שהוא שואל מתוך זלזול בי כאילו הוא יבדוק והכל יהיה טוב והוא צוחק עלי כזה שבאתי הוא עשה בדיקת אולטראסאונד ואמר ואו אני מבין למה הכאבים אמרתי מה יש? הוא אמר יש 3.5 סנטימטר של קרישי דם… אמרתי לו יש לי ילד בבית אני לא משועממת לבוא סתם למיון… זאת הייתה הרגשה כל כך רעה שמזלזלים בך וחושבים שבאתי סתם בקיצור הרופא אישפז אותי עם כדור ציטוטק שמרוקן את הרחם מה כרישי דם כאבי מוות אוף אני שבורה ועוד בעלי בבית עם הילד שלי פרקתי… רופאים לפעמים כל כך לא רגישים זה כואב לייייייי למה הם ככה זילזלו בי😭🥺

בנות.. אמורה לקבל עוד 5 ימים קניתי בדיקת הריון של סנו אולטרה שמזהה 4 ימים לפני האיחור.. מתלבטת אם לעשות אותה עכשיו או מחר בבוקר בשתן הראשון.. מה כדאי? בכל מקרה גם חשבתי לעשות בדיקת דם ביום ראשון שזה יהיה יומיים לפני האיחור..

בנות סתם שאלה חח עם יש לי צוואר רחם קצר הלידה תהיה מהירה יותר ?

קרה למישהי בביקורת אחרי לידה שאמרו לה מבנים ציסטיים מרובים?

מתחרטת שלא עשיתי הפלה ועכשיו מאוחר מדי. ולא בגלל הילדה שבבטן שלי, בגלל האבא האפס שהולך להיות לילדה הזאת והולך לאמלל לי את החיים. וגם אצטרך לגדל 2 ילדות לבד עכשיו. הוא עשה הכל כדי להכניס אותי להריון ואני הייתי טיפשה שהאמנתי לו שהוא יהיה בסדר והוא הכי גרוע בעולם. אין לי כוחות להתמודד לבד ולא רוצה להישאר איתו בכוח כדי שלא ייחסר או כדי לא לגדל ילדים לבד. בא לי פשוט להיעלם מהעולם הזה ולברוח מהכל. לברוח מהאחריות הזאת ולברוח מעצמי. אני כבר יודעת איך העתיד שלי ייראה בגללו ובגלל הנאיביות שלי. אין משפחה שתומכת באמת. רק בכאילו. וזהו רק רציתי לפרוק.