אחרי החתונה עברתי לגור בקצה השני של הארץ לעיר של בעלי, רחוקה מכול הקרובים והמשפחה שלי המשפחה של בעלי לצערי קמצנים ומרוחקים אחד מהשני יכולים לראות אותי במדרכה ולעבור צד כדי לא להתקל ולהגיד שלום חלילה לא חוגגים יחד חגים לא מתאספים שישי שבת ואם כן אז אף פעם לא יזמינו כדי חלילה לא להאכיל עוד פיות מיותרות ולא כי אין להם כסף אלא כי זו המנטליות שלהם הזויים כבר יצאו לי מכול החורים המשפחה שלי כול שישי יושבים כולם ביחד מסביב לשולחן מלא בכול טוב ושפע כול כך כואב לי המרחק וההתמודדות הזאת חלמתי תמיד על משהו אחר לגמרי חלמתי להכנס למשפחה גדולה ומאוחדת חלמתי לחגוג איתם חגים ולצחוק בשולחן ביחד אני מרחמת על עצמי כול שישי לבד