אני תוהה עם עצמי עם משהו דפוק בי. אודה למי שמזדהה ומכירה את התופעה. כל ריב או ויכוח עם בעלי, אפילו הקטן והשטותי ביותר, גורם לי להיסגר ולהפוך לאבן. לא מצליחה לסלוח. מרגישה שזה לא בשליטתי. אני אדם מאד רגוע ונעים ומשום מה, בקטע הזה, משהו לא מוסבר. בעלי מצפה שאחרי שפגע בי, הוא יגיד אני מתנצל וזהו. זה אמור לעבור לי ואני אמורה להתנהג רגיל. וואלה לא. אני לא מכונה. לא מצליחה. ההתנהגות לפעמים מחרפנת אותי ולוקח זמן להרגע. אבל למה כל ריב קטן גורם לי להגיע לנקודה של כעס כאילו קרה דבר נורא? ואני מאלה שכועסות בשתיקה. יום יומיים ואפילו יותר. ובעלי משתגע מזה. מצד שני כשהוא מכעיס, במקום לתקן הוא יתווכח וידבר לא יפה כדי להוכיח שהוא בסדר. (מה שנקרא מוסיף חטא על פשע) רק אחרי שהוא רואה שהגזים הוא כנראה נבהל מעצמו, ומבחינתי כבר מאוחר מדי. פרקתי

שבוע 33 העובר שוקל 2070 תקין?

ילד בן חמש חודש התחיל ממש לצרוח בבית עד שכבר משתעל 😅 (שזה חמוד) מעניין אותי לדעת אם יש עוד אמהות שחוות דבר כזה 🤪

מתכננת לרכוש ספה חדשה איזה צבע הייתן ממליצות וסוג בד הילד השני בדרך ברוך ולא באלי ספה שיראו עלי כל כתם הכל חוץ משחור