הרגעה לכל מי שלא עשתה עדיין העמסת סוכר, עשיתי היום וזה מ-מ-ש לא נורא כמו שמספרים לכן!!!! קליל ממש והתרכיז עובר ובכלל לא מגעיל!
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות👍2 לייקים

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוגוסט 2023 בשעה 10:55
את ממש צודקת.. הרגשתי שנשים כלכך מגזימות בתגובה שלהן כלפי זה. מי שעושה את הבדיקה של ה100 כן זה פחות נחמד.. אבל ה50 שטויות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוגוסט 2023 בשעה 10:55
זה משתנה בין כל אחת ואחת וגם העמסה של 50 שונה מהעמסה של 100 אני אישית מתחילת ההריון לא יכולתי לאכול כלום שהוא מתוק והסירוף של ההעמסה עשה לי מה זה רע .. בחילות שילשולים והייתי חלשה כל היום ממש שמחה לך שזה היה כל כך קל לך אבל זה ממש לא אותו דבר הין כל אישה ואישה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוגוסט 2023 בשעה 11:19
תלוי ה50 כן עבר סבבה ה100 קשוח יותר ולא בהכרח הקטע של לשתות אותו שכן זה מתוק גועל אבל שתיתי בדקה . ההשפעה שלו לי אישית ממש הייתה כבדה ורעה הרגשתי כאילו לקחתי איזה סם חזק לא ראיתי טוב נהיו לי סחרחורות ואחריי 3 שעות בערך הייתה לי נפילה רצינית של הסוכר בדם הזעתי כמויות למרות שישבתי מול מזגן ורעידות בגוף והתעלפתי ...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי27 באוגוסט 2023 בשעה 11:25
אני עושה של ה100 וזה מזעזע לשתות את המתוק הזה על הבוקר מוקדם מוקדם על קיבה ריקה (כי צריך צום) ואחרי מבחנה שלמה...שזה גם מסחרר קצת ומיד עוד מבחנה ואז עוד שעה - עוד מבחנה (וצריך כל הזמן לשבת על כיסא מעפן של קופח) ועוד שעה - עוד מבחנה בקיצור השהות של 3 שעות עם 4 דקירות וצום ברמה שאסור לשתות מים (ככה המליצו לי) לי זה עשה סחרחורות ובחילות קשות והרגשתי פשוט חסרת אונים

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני לא יודעת אם זה קשור כלכך אבל אנסה את מזלי. אני חייבת לפרוק וסליחה שזה ארוך. אני אמא צעירה (23) בפעם הראשונה לילד בן חצי שנה שנולד בשיא המלחמה באוקטובר. מאז אני מרגישה שהחיים שלי השתנו מקצה לקצה, (בכל מובן) אבל בעיקר אני מרגישה שהלכתי לאיבוד. ידעתי שאני ארצה להיות איתו בבית יותר מ3 חודשים אבל בגלל העניין הכלכלי ויש תשלומים ומשכנתא ועניינים.. אז החלטתי שאחזור לעבוד. אממה? המשרד בו עבדתי הוציא את כולם לחלת בשל המלחמה. עד היום רק בעלי המניות בחברה עובדים וכולנו חותמים אבטלה. עוד לא קיבלתי אבטלה מהמדינה כי בדיוק סיימתי חופשת לידה, אז כרגע אנחנו חיים על משכורת אחת. עבדתי כפקידת גביה, לא משהו רציני וידעתי שלא אהיה בזה כל חיי החלום שלי זה להיות עצמאית. לא מסוגלת לעבוד שכירה. אני לא מסתדרת עם בוסים על הראש ואם אני מנסה להסתדר אז אני סופגת המון ובסוף שוקעת לעצבות ורע לי. בוסים הם לא נחמדים. אז אני רוצה להיות עצמאית אבל אני לא יודעת במה. אני אוהבת הכל, כל עבודה שתשימו אותי בה אני אעשה על הצד הכי טוב ואתחבר אליה. יש לי זיקה גדולה לרפואה ולעזרה לזולת. אני לא מתביישת להגיד שאני חכמה מאוד עם פוטנציאל גבוה. איך אני מוצאת את עצמי? איך אני יכולה ללכת ללמוד או להתפתח כשיש לי ילד בבית ללא מסגרת ואני לא עובדת בגלל המלחמה? ניסיתי ללמוד בבית קורס שיווק וזה בלתי אפשרי עם הילד שדורש המון תשומת לב. בעלי לוחץ עליי בגלל העניין הכלכלי ואומר לי שאני חייבת כבר להחליט מה אני רוצה לעסוק והסברתי שהלחץ הזה לא יעזור ואני צריכה להחליט לבד. עשיתי שאלוני הכוונה וכאלה, אבל תמיד יש קאץ של תשלום או שיחה בה לוחצים עלייך להירשם למכללות. אז לא תודה.. אשמח לטיפים, מישהי שהיתה במצב שלי אולי ויכולה לעזור.. אולי יש כאן מישהי שמנתחת אישיות לא יודעת אני צריכה הכוונה, הכל מבולגן ומבולבל לי 😕 תודה על שקראתן עד לכאן ❤️
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות👍1 לייקים