בן הזוג שלי כל הזמן עובד אני בחודש תשיעי (שבוע 38) הפסקתי לעבוד ואני בבית ומתוסכלת אין לי הרבה חברים באזור שאנחנו גרים, כולם פה משפחה וחברים שלו ואני בבית מטפסת על קירות. לא רוצה להתרחק הרבה מהחשש לקבל צירים והוא כל הזמן שקוע בעבודה עד מאוחר בלילה, לפעמים 9-10 בלילה מרגישה בודדה, אנחנו בחוסר אינטימיות ועל רומנטיקה אין מה לדבר ולפעמים גם מדוכאת כי לא ככה דמיינתי את ההריון הזה מרגישה שבא לי להתרחק ממנו רגשית רק כדאי לא להרגיש תלויה בו. ניסיתי לדבר איתו אבל אין שינוי בכלל אוהבת אבל לא טוב לי ולא יודעת מה לעשות החשש העיקרי שככה יראה הטיפול בתינוק וזה מדכא

אני כותבת את זה מאנונימי כי אני מאוד מתביישת, ולמען האמת לא פשוט לי להיות במקום הזה… אבל חשוב לי לשתף ולברר, אולי מישהי כאן תוכל לעזור או לכוון אותי. אני בהריון ראשון שבוע 30 , נשואה לבעל מדהים, דואג, מפרגן ותומך. אמא שלי נפטרה כשהייתי ילדה, והחיים מאז לא היו קלים. עברתי הרבה ועם הכל התמודדתי איכשהו התרגלתי לחיות עם החוסר הזה, אבל עכשיו כשאני מתקרבת ללידה זה מכה בעוצמה אחרת. הייתי בטוחה שאהיה מוקפת במשפחה מהצד של בעלי,ובחברות אבל לצערי זה לא ממש המצב. אבא שלי הכי תומך ואוהב, אבל אתן יודעות… אבא זה לא אמא. הוא יהיה מרחוק, ואני מרגישה שאני צריכה מישהי שתהיה איתי שם בלידה תיתן ביטחון, רוך, תמיכה. גם בשבילי וגם בשביל בעלי. התחלתי לברר על ליווי בלידה, ופגשתי מחירים שפשוט אין לנו אפשרות לעמוד בהם כרגע. חשוב לי להגיד ! אני לגמרי לא מזלזלת או מעבירה ביקורת , גם אני עצמאית ומבינה מה זו השקעה של זמן, אנרגיה ונפש🤍 אבל אם יש כאן דולה בתחילת הדרך, או מישהי עם לב גדול שיכולה ללוות במחיר נגיש אני אעריך את זה מעבר למילים. בעלי לא יודע על הפוסט הזה. קשה לי לבקש, וקשה לי להיחשף. אבל החרדה והלחץ סביב הלידה משתלטים עליי ואני מפחדת שלא אצליח להתמודד וגם לא רוצה להעמיס עליו לבד את כל זה. אני מאזור השרון ובעזרת השם מתכננת ללדת או בלניאדו או במאיר תודה לכל מי שקוראת עד כאן. ואם מישהי מרגישה שהיא יכולה לעזור, אני יותר מאשמח. 🙏

פה רק כדי לפרוק שסינוסיטיס זה השטן. כבר שבוע לא ישנה יותר משעה שעתיים כי לא נושמת! הייתי פעמיים אצל רופא משפחה שטען שזה צינון ויראלי למרות שלא היה שיפור רק החמרה במשך שבוע. לבסוף היום הצלחתי להשיג תור לאא"ג שאמר שזה סינוסיטיס וקיבלתי אנטיביוטיקה. מיואשת רק רוצה שתתחיל לעבוד כבר כדי שאוכל לנשום שוב.