קודם כל זה זמן לא ככ טוב לזה כי אוטוטו היא נכנסת למשבר ה9 חודשים, ושם יש חרדת נטישה. לא ישנתי חודש במשבר הזה, וממליצים לתת לילד מה שהוא רוצה בתקופה הזו כדי שיבין שאת שם וזה יעבור מהר יותר (ממליצה לקרוא על החרדת נטישה של 9 חודשים יש המלצות איך לעזור לילד ולמשבר הזה להגמר מהר יותר). חוץ מזה, אם החלטת להעביר אותה, קחי בחשבון שבהתחלה יהיה קשה כי היא רוצה להיות איתך. ברגע שהיא מבינה שמספיק בכי ישבור אותך- את הורסת עוד יותר, כי פעם הבאה היא תבכה הרבה יותר, ותחכה שתישברי. אם החלטת להעביר, תעבירי עד הסוף. יש כל מני שיטות, אבל כמו שאמרה לי יועצת שינה- הכי חשוב זו ההתמדה. אם תתמידי היא תבין שזה מה יש. תקראי באינטרנט, בתכלס יש מספיק מידע חופשי על איך להעביר אותה למיטה בהדרגה בצורה נכונה, וכשאת עושה- תביני שיהיו כמה ימים קשים, כשאומרים שהיום השלישי לשינוי הוא הכי קשה (שם הילד מבין שזה קבוע, ונכנס לפאניקה), אבל אל תישברי ותלכי על זה עד הסוף. תחפשי איך לעשות את זה בצורה שנכונה לך, ובצורה שאת לא משאירה את הילד לבכות והולכת, אלא מרגיעה.

סיוט אמיתיייי שלי בן שנה וחודשיים וזה לא נשמע לי הגיוני להעביר אותו למיטה משלו עכשיו מתחילה את התהליך הזה כי בהריון שני וזה באמת בלתי אפשרי. תעשיייי את ככל שיותר קטנה את תרוויחייי אל תדחי

מה זההההה???? הם מרגישים שאת בהריון ?

סובלים מזה