היי בנות חייבת לשתף אותכן מרגישה שצריכה עידוד אני התחתנתי לפני שנתיים וחצי תוך חודש נכנסתי להריון שניה בסיכון ומלא אישפוזים ככה שלא יכולתי לעבוד ילדתי את הנסיכה שלי שכיום היא בת שנה ו5 בהתחלה היה לה בעיות רפואיות אישפוזים, רופאים בלי סוף אבל ב"ה הכל עבר נורא פחדתי לשלוח אותה וראיתי שאנחנו מסתדרים עם משכורת אחת אז נשארתי איתה בבית ובערב לומדת מזכירות רפואית בקיצור בחודשיים האחורנים הרגיש חי שמשעמם לה כבר ושהיא צריכה חברה והבנתי שגם אני אז התחלתי לברר על גנים אבל כל הזמן נסתי לעודד את עצמי שהיא לא תהיה יום שלם ואני ימצא עבודה עד 1/2 ןאני יקח אותה תמיד מוקדם והיא נכנסה השבוע למעון ואני אוכלת את עצמי כי אני יודעת שקשה לה ככה פתאום לא להיות איתי ואני מצאתי עבודה ואני מתחילה שבוע הבא והעבודה עד 4 לא מצאתי משהו אחר חיפשתי חודשיים אני פשוט מתוסכלת רציתי שהיא תגדל כמו שאני גדלתי שהיינו יושבים כל המישפחה לאכול צהריים ב1 קשה לי אני לא מסוגלת לחשוב להשלים עם זה אני רושמת ובוכה אני אמרתי לכל העולם שאני הבאתי ילדים בשביל לגדל אותם ושלא שיגדלו לי אותם כי היא חוזרת ב4 ודיי זה כבר סוף היום מתקלחת אוכלת והולכת לישון אין לה זמן איכות איתי כמו שהיה מה אתן חושבות?