הבעיה זה שגברים משחקים אותה טובים ועושים כול מה שתרצי ועל כול דבר מסכימים אבל אחרי שילדים באים הם הופכים להיות אנשים שלא הכרנו

האמת הפכתי להיות אמא בגיל 18 והתחתנתי מאוד מוקדם , ולפעמים כן יש קשיים ופיתויים כי אני דתייה ובעלי חרדי ולפעמים כן מדבר אליי העולם הזה ומרגישה לפעמים שמפספסת איזה משהו .. ואז אני יוצאת קצת לאירוע קצת מתנתקת כביכול מהמציאות שאני נמצאת בה ואז אני מבינה כמה זבל יש בחוץ שאני כל כך מחכה לחזור למציאות שאני נמצאת בה .. לפעמים יש רגעים קשים עם הילדה שהיא לא מצליחה להרדם בסוף היום ואת כבר בשלבי התמוטטות אבל פתאום אם קורה לה איזה משהו צינון או לא מרגישה טוב פתאום אני חוזרת להיות האמא שאוהבת ואכפתית.. וזה מבאס כי רק כשפתאום משהו מקולקל לומדים להעריך מה יש ביד

ואנונימיות לגבי הבעלים נכון מסכימה איתך , פתאום הם נהיים לא כמו שחשבנו אבל את מסכימה איתי שגם אנחנו ככה? לפני החתונה משהו אחר ועכשיו משהו אחר ? בדיוק אותו הדבר .. אין שלמות וגם לא שואפים להיות ככה אבל כן תמיד משתדלים לאהוב ולרגש את הזוגיות וכמובן לזכור כל הזמן ממה ואיך התאהבנו ולהתפאל מהמצב שלנו כיום.. ילד זה הדבר הכי מושלם שיש וזה הדבר הכי מחבר שיש נכון שיש לפעמים קשיים אבל אני יכולה להגיד לך שלא ידעתי כמה תכונןת טובות יש בבעלי וכמה הוא כל כך מושלם בתור בן אדם עד שהוא הפך להיות אבא וזה הדבר הכי מושלם בעיניי שגבר מטפל ומכור לילדים שלו בצורה בלתי מוסברת

ילדתי את הבכור בגיל 17 ואת הקטנה בגיל 19 עכשיו בת 24 ולא מצטערת לרגע כל זה שילדתי מוקדם. מה שכן מצטערת זה על זה שלא לימדתי את המשפחה של הבעל לעזור כשאני צריכה כי כשהם צריכים אני עוזרת אבל כשאני צריכה הם לא עוזרים אז הדבר היחדי שמצטערת עליו.